חמינאי, לידיעתך: גם בעוד 25 שנה נאכל תפוח בדבש

"ישראל, בעזרת אללה, לא תהיה קיימת בעוד 25 שנה" - זוהי הברכה לרגל השנה החדשה המתקרבת, שקיבלה אתמול ישראל ממנהיגה הרוחני של איראן, עלי חמינאי. מאחר שאין לנו בארץ כל מחשבות אובדניות - להפך - יש להניח שלאיראנים יש תוכניות מאוד ברורות לגבינו כדי למנוע מאיתנו להגיע לשנת 2040 (שנת תת"א).

ואחרי זה, עוד מופתעים בעולם מדוע יש לישראל ולחבריה בעיה עם הסכם הגרעין, שאפילו תומכיו הדמוקרטים בקונגרס מודים שהוא אינו הסכם מושלם. איראן לא השתנתה ואפילו מתגאה בזה. ואנחנו אמורים להגיד לאובאמה תודה?

המתנגדים לא מוותרים

מי שחשב שסיפור הגרעין האיראני מאחורינו - אחרי שאובאמה השיג הסכם, רוב חוסם בקונגרס ומורשת - לא היה אתמול בגבעת הקפיטול. מתנגדי ההסכם לא מוכנים לוותר. הסיפור חמור מדי, מסוכן מדי, הזוי מדי, מכדי לעבור הלאה.

שני מועמדים רפובליקנים מובילים, דונאלד טראמפ וטד קרוז, השתתפו אתמול בעצרת מחאה ליד גבעת הקפיטול כדי למחות נגד ההסכם לפני הדיון הצפוי ב־17 בחודש. לשניים היו מילים קשות להגיד על ההסכם ובעיקר על מי שחתום עליו. אז כמובן, יהיה מי שיגיד כי שני המועמדים הרפובליקנים, בדיוק כמו נתניהו, הולכים נגד כיוון ההיסטוריה. האם זה נכון גם לגבי 49 האחוזים מהציבור האמריקני המתנגדים להסכם כפי שעולה מסקר של המכון המחקר האמריקני הידוע "פיו"? האם רק 21 האחוז התומכים בהסכם הם אלה המבינים בדיוק, כמו הנשיא אובאמה, לאן מועדות פניו של העולם הבלתי יציב שבו אנחנו חיים?

הסכם הגרעין עם איראן לא צריך להיות חור שחור שאליו אנחנו אמורים להישאב רק משום שאובאמה החליט. יש, כמובן, כאלה שיקבלו את ההסכם כעובדה מוגמרת, ואולי בשם דאגתם לישראל, יחשבו כבר על היום שאחרי, ואפילו יחשבו את התמורות שתקבל ישראל. אבל מול הסכם כזה, ומול מציאות כזו, אי אפשר לעבור לסדר היום רק משום שהנשיא האמריקני הצליח לכפות עלינו הסכם כנגד רצונו של העם, לא רק שלנו - גם שלו.

סיכונים? לא, תודה

הנה, אתמול גם הילארי קלינטון, המועמדת המובילה לנשיאות מטעם המפלגה הדמוקרטית, התייחסה להסכם עם איראן. מובן שהיתה זו הזדמנות נהדרת עבורה לברוח מפרשת המיילים המאוד מביכה, עוד מהתקופה שבה כיהנה כמזכירת המדינה, שפוגעת בה בסקרים. קלינטון הסבירה כי מדובר בהסכם חזק, גם אם לא מושלם, וכי הוא חוסם את דרכה של איראן לפצצה. היא גם דאגה לציין כי בלי הסכם אין פיקוח. היא שכחה רק להוסיף שהפיקוח במתקן הצבאי בפרצ'ין צפוי להיות איראני. כדי שבכלל נהיה רגועים.

כעת, מכיוון שאנחנו עוסקים בעתידנו ובעתיד ילדינו, בואו נבחן לרגע גם את אמינות הדוברת. מאז חודש מארס טוענת הגברת קלינטון כי היא לא עברה כל עבירה בעניין המיילים שלה וכי אפילו היה לה אישור של מחלקת המדינה כדי לשלוח דואר אלקטרוני מהחשבון הפרטי שלה.

אלא שאתמול היא כבר הודתה כי שגתה ואף התנצלה על הטעות. אז מה זה אומר? אולי בעוד 25 שנה היא תתנצל שוב, הפעם בפנינו, אם חס ושלום נגלה כי שגתה בהערכות שלה לגבי ההסכם האיראני.

אנחנו, עם כל הכבוד, לא מוכנים לקחת סיכונים. את התפוח בדבש אנחנו מתכוונים לאכול במדינתנו גם בתשע"ו, וגם בתת"א.

אנחנו נאכל תפוחים וחמינאי - אם יחיה עד אז - יאכל את הכובע.