"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ראש השנה: להקשיב זה לזה

,עודכן

כל חג והניחוח שלו: בפסח אנו מסובים בליל הסדר, בסוכות אנו יושבים בסוכה ונוטלים ארבעה מינים. בכל חג אפשר למצוא מגוון של מצוות. ואולם דווקא ראש השנה - יש בו רק מצווה אחת וייחודית: תקיעת שופר. רוב חכמי ישראל סברו שעיקר המצווה הוא לשמוע קול שופר, ולא עצם התקיעה עצמה. אם ציפינו שנתאמן ונלמד לתקוע בשופר, טעות בידינו. אחד מבני הקהילה אוחז בשופר ותוקע, ואנו נדרשים רק לשמוע ולהיות פסיביים.

אין במצווה זו מעשה ולא דיבור, אלא כל קיומה בשמיעה ובהקשבה לקולו של השופר. כשם שאנו מקפידים לשמוע קול משופר טבעי ואותנטי, שאינו מצופה זהב וכסף, כך מסמל השופר את קולו הפנימי של האדם ללא זיוף. חז"ל דימו את שמיעת השופר לכניסתו של כהן גדול לקודש הקודשים ביום הכיפורים. בעת כניסתו שרתה דממה מוחלטת, והכהן היה עסוק בעבודת הקטורת, שדרשה ממנו

דיוק וריכוז. רק לאחר יציאתו היה אומר תפילה קצרה. סביר להניח שגם העם המתין בדריכות ליציאתו של כהן גדול, וכל מילה היתה עלולה להוריד מעוצמת המעמד. אווירה דומה אפשר למצוא בבית הכנסת בעת שמיעת שופר. כולם עומדים בדממה מוחלטת, ובהשראת המעמד נכנסים אנו אל קודש הקודשים שבתוכנו. רגע של שתיקה, קול השופר מהדהד מקצה לקצה וכולם מצויים בחשבון נפש פנימי ועמוק. כל דיבור מיותר פוגם במעמד מכובד זה.

בדרך כלל, בחיים הסוערים של שיגרת חיינו אנו נמנעים מלהקשיב לזולת. אנו נוטים להביע דעה, להתווכח להשמיע את קולנו, ובטוחים בצדקת דרכנו. ראש השנה פותח דרך חדשה שאופייה שתיקה ודממה, הקשבה והאזנה. כולם עומדים יחד ללא מחיצות וללא מעמדות וייחוס. הפער בין האנשים מתגלה בשעת שיח או דיבור, אולם ברגע שכולם מקשיבים הכל שווים. במחלוקות בית הלל ובית שמאי נקבעה הלכה כבית הלל, משום שידעו להקשיב לבית שמאי, ואף הקדימו דברי בית שמאי לדבריהם. בזכות ההקשבה לבית שמאי התגבשה שיטתם של בית הלל והפכה מזוקקת ואמיתית יותר.

בכוחה של ההקשבה להפוך את השיח הציבורי בכלל ואת התורני בפרט למשמעותי יותר. במסכת אבות נאמר: "שְׁנַיִם שֶׁיּוֹשְׁבִים וְיֵשׁ בֵּינֵיהֶם דִּבְרֵי תוֹרָה, שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵינֵיהֶם". שני החברים ששוקדים ולומדים והתורה מצויה ביניהם, שכן יודעים הם להקשיב איש אל רעהו – שכינה ביניהם. בראש השנה אנו מקשיבים לקול שופר. אנו עומדים כאיש אחד בלב אחד, ללא התנשאות וללא גבהות לב. מוכנים אנו לשמוע את אותה תקיעה זכה ונקייה, שחודרת אל עמקי הלב ושוברת את השתיקה. בזמן התקיעה מקבלים אנו להיות קשובים לנשותינו והנשים לבעליהן. להיות קשובים לילדינו והילדים להוריהם, ובמקום עבודתנו להיות קשובים לכל אחד ללא התנשאות וגבהות לב. בפתיחתה של השנה אנו עורכים חשבון נפש על חוסר ההקשבה והזלזול של איש ברעהו.

שנה טובה, כתיבה וחתימה לכל בית ישראל, ויהי רצון שנזכה לראות את מעלת חברנו ולא את חסרונו, להקשיב לאחר ולכבד את הדעה החולקת.

הכותב הוא יו"ר ארגון רבני בית הללטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר