"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
לא צריך אנציקלופדיה מהלכת, רק מינימום פדגוגי

לא צריך אנציקלופדיה מהלכת, רק מינימום פדגוגי

,עודכן

המורה, מי היה הנשיא הראשון? המורה, מה זה הקו הירוק? המורה, מה זה "חסיד אומות עולם"? המורה, מה קרה בכ"ט בנובמבר? והמורה, באיזו שנה היה המהפך? המורה: "לא יודע, לא יודע, לא יודע, ו...האמת, לא יודע. ולגבי המהפך - זה קרה מזמן".

זה נשמע כמו מערכון של הגשש, אבל זוהי המציאות העגומה היום בבתי ספר בישראל, כפי שעולה מסקר שערך "ישראל היום". ידענו אמנם על בורות מדאיגה בקרב שכבה רחבה של תלמידים. לא תיארנו לעצמנו שהסולידריות מצד המורים תהיה כה גדולה. ומהירה.

שחיקה אינה תירוץ

אפשר להתנחם בעובדה שיכול היה להיות יותר גרוע. תארו לעצמכם לרגע מורה בבית הספר שבו לומד ילדכם, שאינו יודע את שמו של מנחה התוכנית "מאסטר שף". הייתם המומים. אולי אפילו שוקלים להחליף בית ספר, או אולי עיר, אולי אפילו מדינה.

אבל העובדה שהמורה של הילדים שלכם אינו יודע את ארבע השורות הראשונות בהמנון הלאומי זה דווקא בסדר. אפשר לחשוב שעם המילים של נפתלי הרץ אימבר ילך הילד להתחרות ב"כוכב נולד".

יש מקצועות שיש סביבם הילה, ולא משנה גובה המשכורת או מספר האנשים העוסקים במלאכה. המורה הוא מקצוע כזה. התלמיד, כך היה תמיד, התבונן במורה שלו בהערצה, וההורה - בתקווה. המורה היה סוג של אנציקלופדיה בשר ודם. כך לפחות הוא נתפס. ובדרך כלל, גם בצדק. בינתיים, משהו נשחק בממלכת ההוראה, וזה לא בגלל השכר או מספר התלמידים בכיתה. אלה היוו רק תירוץ. הם בטח לא הסיבה.

בשנת 2002 חיבר בצרפת ז'אק ראנסייר ספר נפלא הנקרא "המורה הבור". מסופר שם על מורה, ז'וזף ז'קוטו, שהצליח להסעיר את צרפת ואת הולנד של השנים 1830, אחרי שהגיע למסקנה כי תלמידים בלי כל ידע יכולים ללמוד ללא מורים, ואילו "מורים בורים" יכולים ללמד תלמידים דברים שהם עצמם לא יודעים... הסיפור אמיתי. ז'וזף ז'קוטו היה סוג של גאון שלא הצליח למכור את הרעיון הפדגוגי שלו. כבר במאה ה־19 הגיעו למסקנה שמורה צריך להיות הכל - חוץ מבור.

ויש גם מורים מצוינים

במילים אחרות, לא אנחנו המצאנו את השחיקה בידע הכללי של המורה. אבל זה עדיין לא מספק, ולא מנחם.

אנחנו באמת לא מצפים מהמורה שלנו שישלוט בתורת הקוואנטים. אנחנו אפילו נסלח לו אם לא יידע מהי בירת בנגלדש. אבל ממורה ישראלי, המלמד תלמידים ישראלים ומתגורר בישראל, אנחנו מצפים שיידע מי היה נשיא המדינה הראשון של מדינת ישראל, גם אם הוא לא מורה לאזרחות. היינו גם שמחים אם לא רק המורה לגיאוגרפיה היה יודע בשלוף לאילו מדינות יש גבול עם ישראל. אנחנו גם לא מצפים רק ממורה דתי למנות את חומשי התורה כאילו דרשנו מהמורים בישראל לדקלם לנו את בבא בתרא (החלק השלישי במסכת נזיקין, למי שמעוניין).

מאחר שבתי הולכת היום לבית הספר, ומכיוון שהמורה שלה באמת יודעת את כל התשובות, זה אולי הזמן להבהיר כי יש לנו בישראל הרבה מורים ומורות מצוינים, שיודעים בדיוק מי מכהנת היום כנשיאת בית המשפט העליון.

אז לאלה הסבורים כי לא צריך להיות גאון טריוויה כדי להיות מורה טוב בישראל, רק נגיד כי אנחנו לא דורשים שהמורים שלנו יקבלו מדליות, אלא רק את המינימום הפדגוגי.

דרך אגב, לפני שבע שנים גילו תלמידי תיכון באל פאסו, קליפורניה, כי המורה האהוב והנערץ שלהם לא ידע קרוא וכתוב. הוא היה מגיע לשיעור תמיד מלווה בעוזר שתפקידו היה לכתוב על הלוח. מאחר שיש לנו יותר מדי כבוד למורים שלנו כאן בישראל, אנחנו מצפים מהם בעתיד שיבואו לשיעור לבד ללא מלווים שימנעו מהם להסביר לתלמיד כי "הקו הירוק" הוא הקו המודיע על איכות הסביבה. בינינו, תשובה כזו מעידה בעיקר על איכות המורה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

בועז ביסמוט

כיהן כעורך הראשי של "ישראל היום" מ-2017 ועד ינואר 2022. החל את דרכו העיתונאית ב-1983 בעיתון מעריב ככתב ספורט, ובתפקידי כתיבה ועריכה במדור הכלכלה. בהמשך שימש שליח מעריב בפריז. בשנים 2004-1990 היה שליח ידיעות אחרונות בפריז. ב-2008 הצטרף ל"ישראל היום", ושימש עורך חדשות החוץ ופרשן. במהלך השנים דיווח ממדינות רבות שעימן אין לישראל יחסים דיפלומטיים, ובהן איראן, סוריה, תוניסיה, לוב, תימן ועיראק. ב-1993 ביקר ברפובליקה האסלאמית של איראן, והיה לעיתונאי הישראלי הראשון שביקר במדינה מאז ההפיכה ב-1979. במהלך ביקורו בעיראק ב-2003, נעצר על ידי הכוחות האמריקניים בחשד לריגול, והוא הוחזק במעצר. כיהן כשגריר ישראל במאוריטניה בשנים 2008-2004. ב-2012 יצא ספרו "עובר כל גבול", העוסק בביקוריו במדינות מוסלמיות ובמפגשיו עם מנהיגיהן. בעל שני תוארי מוסמך מאוניברסיטת סורבון שבפריז. נשוי בשלישית ואב לארבעה. אוהד שרוף של ליברפול.