וינשטיין צריך להחליט מהר
ייתכן כי בחוכמה־לאחר־מעשה היו בנימין נתניהו וגלעד ארדן מובילים את המהלך למינוי מפכ"ל למשטרה בלי כיפוף ידיים ובלי השתהות מיותרת, ואולי עורכים חפיפה בין יוחנן דנינו לבין יורשו; וייתכן כי אילו הסכימו מראש על מינוי ניצב בכיר בשירות פעיל או בדימוס היו מצמצמים את טווח הבחירה ומגיעים למסקנה מוקדמת, יחסית. כל זה חלב שפוך.
ארדן טרם חשף בפומבי כיצד הגיע לגל הירש ולמי הציע את כהונת המפכ"ל לפניו? ומדוע לא הסתפק בניצבים הקיימים, או יזם שינויים דרמטיים במשטרה תוך מינוי ניצב צעיר יותר כזוהר דביר? הכל עדיין לוט בערפל. בכל זאת הסוגיה עתה היא כיצד לצאת מן המערבולת שמשתקת תקופה כה ארוכה את המשטרה? ועתידה לשתקה לנוכח הודעת יהודה וינשטיין כי בדיקת עסקיו של גל הירש תימשך תקופה ארוכה.
הבדיקה הממושכת לא בהכרח מחויבת המציאות, ווינשטיין נמנע אתמול מלפרט כמה זמן זה "ממושך"? מצד אחד ההגינות כלפי הירש מחייבת שהבדיקה תתנהל עד תום כדי שיוכל לסיימה ללא רבב שמא ייצא קרח מכאן ומכאן, בלי המפכ"לות ועם ספק־כתם; ומצד אחר מדינה שלמה אינה יכולה להמתין תקופה ארוכה למינוי מפכ"ל בגלל מחלוקת שאינה מתנהלת במועד הראוי.
בעניין המיידי של הירש קשה להבין את ההשתהות של וינשטיין. האם זו חזרה על פרשת יואב גלנט, שווינשטיין לא אישר ולא פסל, והניח לזמן האוזל לחסל את סיכוייו להיבחר לרמטכ"ל? מין פרק ב'? רק שבתנאים אלה ראוי לחזור, לפחות, להצעה הראשונית שהועלתה כאן עוד לפני הסיבוך, ומדי יום ביומו היא "מחזיקה מים" בכמויות גדלות והולכות.
לא ניתן להחזיר את הגלגל לאחור, אבל ברור יותר מבעבר כי עתה יש למנות בהקדם מפכ"ל מבין הניצבים בדימוס. מישהו שאינו צריך ללמוד מה היא המערכת אלא יכול לתפעל אותה ללא דיחוי. כבר הוזכר כי כך נהגו בשב"כ כשהוחזר יוסף הרמלין לפקד עליו לאחר פרשת קו 300, והמהלך צלח. אז גם לא הביאו ראש שב"כ מבחוץ אלא בחרו ביעקב פרי, שצמח בשורות הארגון.
צעד כזה יעניק הזדמנות הוגנת בעתיד הנראה לעין הן לגל הירש, הן לזהר דביר, הן למישהו שלישי שעשוי לצוץ בשנתיים הקרובות כמועמד סביר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו