תגידי שלום לכיתה א', ילדה שלי. הוא הגיע, היום הזה שאמא חולמת את תמונתו מאז נולדת ואת ניהלת טבלת ייאוש של ממש במהלך כל הקיץ. הוא הגיע, היום הזה שבו את מתחילה את התחלת ההתחלות של מסע בן 12 שנה, התחלה שתהיה צרובה היטב בווטסאפ המשפחתי, בפייסבוק ובאינסטגרם, ובאלבום התמונות הדיגיטלי שאמא עוד תעשה לך. אני מבטיחה לא לפשל בזה.
אבל מה שהכי חשוב, ההתחלה הזו תהיה צרובה בזיכרון הילדות שלך עצמך. את הכניסה שלך לגן את לא ממש זוכרת, היית קטנה מדי, ורגשי האשם של אמא היו גדולים מדי. ולכן דווקא היום, חשוב לי שתפסעי אל תוך שערי בית הספר שמחה ובטוחה בעצמך, ואם אפשר אז ברגל ימין, זה הרי אבוד לבקש מסבתא להיגמל מהאמונות התפלות שלה, ואת, גדולה שלי, הרי כבר מבדילה בין ימין לשמאל.
תגידי שלום לכיתה א', ילדה שלי, ותדעי שגם אם בבקשת השיבוצים של תחילת השנה כתבנו שהיית מאוד שמחה להיות עם שלושת חברייך הטובים, ולבסוף התבשרנו שרק חברה אחת טובה תהיה איתך בכיתה, את תהיי נהדרת. את תעשי לעצמך חברים חדשים, המיומנות הזו חשובה להתפתחות שלך. אמא לא כל כך מבינה הורים אחרים שמייצרים מהומות בגלל העובדה הזו, אבל היא חכמה על צעירים, אמא שלך, לא מסגירה את העובדה שאת בת הזקונים שלה.
תגידי שלום לכיתה א' והיי בטוחה שגם אם לא שלחתי אותך לקורס הכנה, זה לא אומר שהיום את פחות מוכנה לקראת עולם שלם של ידע שעומד להתגלות בפנייך. את תקני המון חוכמה ודעת, יהיו לך מחברת חכמה, לוח חכם ומחשב חכם, אבל מה שחשוב באמת הוא שהלב שלך יהיה חכם. שיהיה פתוח וסבלני ושיידע למחול ולוותר אם צריך, ושישכיל לא ללעוג לחבר שיושב לידך, כי את הצלחת לפתור את התרגיל בחשבון והוא לא, ואם זה יהיה להפך ואת לא תצליחי לפתור את התרגיל, זה לא אומר עלייך כלום. אני בספק אם בקורס ההוא מלמדים את מיומנויות הלב ולכן אמא דילגה עליו,
היא העדיפה לרשום אותך לחוג דרמה שאת כל כך אוהבת.
תגידי שלום לכיתה א', ילדה שלי, אני רק מעדכנת שיהיו גם ימים כאלה, שבארוחת העשר יהיה מרוח לך שוקולד בתוך הכריך. זה בטח יהיה בוקר לחוץ של אמא, ולא יהיה לה מספיק זמן לקלוף ירקות, אבל היא כן תמצא זמן למרוח ליפסטיק ולנשק את פתק האהבה שהיא תצמיד לך לכריך, ככה תהיה לך תזכורת בהפסקה לכמה היא אוהבת אותך, זה לא פחות חשוב מירקות ומפירות. ואל תחששי או תתביישי לשאול, ילדה שלי. זה כל כך חשוב. אם לא תדעי - פשוט תשאלי.
יהיה לך הרבה יותר קל. בכל זאת, את נכנסת היום למסגרת ארוכת שנים שיש לה חוקים משלה וכללים משלה ותלבושת אחידה משלה, אבל בתוך כל האחידות הזו, אני מייחלת שתדעי למצוא את הגוון המיוחד שהוא רק שלך, ושתשמרי עליו.
תגידי שלום לכיתה א', ילדה שלי.
ואל תשכחי להיכנס ברגל ימין.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו