השבת נקרא בבתי הכנסת בפרשת כי תצא. פרשה זאת מתייחסת בחלקה למערכות היחסים שבין אדם לחברו וגם לקשר שבין אדם לאלוקיו. המושג מצווה מוכר לנו בדרך כלל כמעשה שהתורה מצווה לעשות, לדוגמה הנחת תפילין כל בוקר או עשיית קידוש על יין בשבת.
אבל יש פעמים שהמילה מצווה מתייחסת לפעולה שהיינו שמחים לא להזדקק לה. אבל מרגע שנוצרו נסיבות מסוימות, או אז התורה מדריכה אותנו מה לעשות. אחד הנושאים הרלוונטיים ביותר לחברה הישראלית הוא מצוות הגירושים המוזכרת בפרשתנו. כן, לא מדובר בטעות: לפעמים קיימת מצווה להפריד בין בני הזוג. שלום בית הוא אחד הערכים המקודשים ביותר ביהדות. הכל יודעים שהתורה היתה מוכנה שיימחק שמו של אלוקים מספר התורה ובלבד שיושכן שלום בין בני זוג. חכמינו אפילו אמרו כי המזבח מוריד דמעות על בית שנהרס.
למרות כל זאת הבינה התורה כי לפעמים אין ברירה. ואולי מוטב שמזבח יוריד דמעות מאשר שהאישה או האיש יבכו כל ימי חייהם, ועוד מול ילדיהם. וכך אומרת התורה: "וְהָיָה אִם־לֹא תִמְצָא־חֵן בְּעֵינָיו כִּי־מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ".
כאשר הקשר אינו עולה יפה מסיבות שונות, או אז הבעל מצווה לכתוב שטר גירושים המכונה בשם גט, שאותו הוא ייתן לרעייתו ובכך ינותק הקשר. בניגוד לקתולים שסברו כי אין מקום לאפשר גירושים אחרי שבני זוג החליטו להקים משפחה, המסורת היהודית איפשרה זאת ואף חייבה לעשות כן בנסיבות מסוימות.
התורה דרשה נייר כתוב וחתום. הסיבות, בין היתר, הן שכדי שאישה לא תוכל לטעון כי גורשה בלי שתהיה לה הוכחה לכך ואולי גם כדי להאט במקצת את תהליך הפרידה ולאפשר מחשבה ושיקול דעת נוספים.
מעניין לעקוב אחרי המשך התיאור המקראי של הזוג המתגרש. האישה שהתגרשה הלכה ונישאה לאדם אחר, גם שם לא עלו נישואיה יפה והם נפרדים בגט. ייתכן שבעלה הראשון יחפוץ לשאתה שוב ולתת לנישואים צ'אנס נוסף. אומרת התורה כי זה בלתי אפשרי: "לֹא־יוּכַל בַּעְלָהּ הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר־שִׁלְּחָהּ לָשׁוּב לְקַחְתָּהּ לִהְיוֹת לוֹ לְאִשָּׁה אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֻטַּמָּאָה כִּי־תוֹעֵבָה הִוא לִפְנֵי השם".
מדוע מכנה זאת התורה בשם הקשה תועבה? פרשת הגירושים של התורה מבקשת לא רק ללמד על האפשרות להיפרד, אלא גם על קדושת הקשר שבין בני זוג וכמה חשוב להתאמץ כדי להישאר יחד. בני זוג אמורים להבין כי הבית שאותו הם בונים יחד מכיל את תכונותיהם המיוחדות. רוב האנרגיות שלהם אמורות להיות מושקעות בבניית הבית האישי שלהם. כאשר הם יחליטו כי אי אפשר לקיים את הזוגיות הזו, לא יהיה אפשר לעשות ניסיון ולהחליף בעלים או נשים לשבוע ואז לראות אם כדאי לחזור.
לכל בית יש את הייחוד ואת המנגינה המיוחדים שלו, ואלה אינם נתונים למסחר או להשוואה. החברה המודרנית מתמודדת עם אתגר המשפחה. לפי הנתונים המוכרים לנו, קרוב לשליש מהזוגות מתגרשים - ממש מכת מדינה. רק לאחרונה "התבשרנו" על עשרות מיליוני גברים ונשים הגולשים באתרים המציעים חלופה לחיי המשפחה.
התורה אינה שוללת את האפשרות של פרידה, אבל היא מבקשת מאיתנו לעשות כל מאמץ כדי להעצים את ההשקעה בבית פנימה כדי שהחלטה על פרידה - אם תתקבל - תהיה מתוך הבנה שאכן אין דרך לתקן את הזוגיות. כל זוג שעומד בפני החלטה כזו ישאל את עצמו כמה הוא השקיע, התאמץ לרצות, לשמח ולחזר אחר בן זוגו. אנחנו בעיצומו של חודש אלול, חודש של חיזור מחודש של עם ישראל אחר אלוקיו.
חכמינו אומרים כי לפעמים די בפתיחת פתח כחודה של מחט כדי שייפתח פתח כפתחו של אולם. זה נכון גם כשנדרשים לענייני המשפחה. שבת שלום!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו