"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ירושלים: הרבה סטטוס, מעט קוו

,עודכן

לא במפתיע, הפעלתו של מתחם הקולנוע הגדול בדרום העיר בשבתות, וכמוה החלטת ראש העיר לפעול לאכיפת החוקים שאוסרים הפעלת מרכולים במרכז העיר ירושלים בימי המנוחה, עוררו תסיסה רבתי. אחרי הכל, מדובר בעיר הגדולה ביותר בישראל, שמספר תושביה צומח במהירות ובתוך שנים יתקרב למיליון נפש. עיר הבירה של ישראל שאוכלוסייתה מורכבת מבני כל הדתות, הגוונים והעדות ומהווה מוקד – גם של קדושה, גם של בעירה - למאות מיליוני אנשים בעולם כולו.

במשך שנים השכילו פרנסי העיר ללכת בין הטיפות. כך בנושאים פוליטיים נפיצים ורבי עוצמה, דוגמת הסדרי התפילה בהר הבית, ברחבת הכותל המערבי, בהר ציון ובכנסיית הקבר; וכך בסוגיות רגישות אחרות שעיקרן מערכת היחסים השברירית בין הדת והמדינה: הפעלת מתחמי בילוי ומסחר בשבת, חפירות ארכיאולוגיות, פינוי בתי קברות, מכירת חזיר, קיום מופעי אמנות ותרבות וכיוצא באלה.

בשבוע האחרון היו רבים ורבנים שדיברו על "הפרת הסטטוס־קוו". הם לא נתנו לעובדות לבלבל אותם. בירושלים יש כבר שנים רבות הרבה דיבורים על "סטטוס" (בין השאר, בדבר מעמד המקומות הקדושים), אך הרבה פחות "קוו". גם אם היה אי פעם כזה, הסטטוס־קוו בירושלים בעניין השבת (אך גם בערים אחרות, דוגמת תל אביב) כבר מת מזמן, גם אם הוא עוד לא יודע את זה.

מי שישווה את מספר העסקים שהיו פתוחים בשבת בתקופה שבה כיהן בתפקיד ראש העיר המיתולוגי טדי קולק, לאלה שפתוחים כיום בימי המנוחה, ימצא שקיים ביניהם מרחק רב. כך גם באשר למספר הרחובות שסגורים לתנועה בשבתות. החיים והמציאות דינמיים, וכך גם הסדרי השבת בעיר.

החוק בישראל, והפסיקה שבעקבותיו, מבחינים היטב בין פעילות תרבותית ואמנותית שמותרת בשבת, וכמוה גם הפעלת תחנות דלק, מסעדות ובתי קפה, לבין פעילות מסחרית אסורה. כפי שהורה בג"ץ רק לאחרונה, בעקבות "בג"ץ בעלי המכולות הפרטיים" בתל אביב, כל עוד החוק שאוסר פעילות מסחרית בימי המנוחה קיים, על הרשות מוטלת חובה לאכוף אותו, ובנחישות רבה. כבכל הליך של אכיפת חוק, בעשותה כן הרשות חייבת לקבוע לעצמה סדרי עדיפויות ומסור לה שיקול דעת רחב למדי בעניין הפעלת אמצעי האכיפה השונים, עיתוים ומקומם. פעילות האכיפה של ראש העיר ירושלים למנוע פעילות מסחרית בשבת היא אפוא דבר בעיתו, בייחוד כשהיא נעשית במתינות ובשיקול דעת.

אכיפה זו עשויה להשיב גם לשבת משהו מהכבוד הלאומי שהיא ראויה לו. ראוי לזכור כי למרות ניסיונם של חוגים מסוימים לנכס אותה לעצמם, השבת כיום מנוחה - לאו דווקא קדושה - אינה בבעלות איש, ועוד בשחר ימיה של התנועה הציונית היתה אחד מנכסי צאן הברזל של התנועה הלאומית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר