הרבה מהומה על לא מאומה

בית"ר ירושלים והפועל ת"א התייצבו למשחק פתיחת העונה אחרי קיץ שהיה בסימן של הרבה שינויים בשתי הקבוצות.

בית"ר, שסיימה את העונה שעברה במגמה חיובית ועם מקום באירופה, חזרה לאחור עם שחרור של שחקנים משמעותיים כמו ארסו, דסה, קריאף ואזולאי וללא תחליפים ראויים, כאשר יחד עם הצעד אחורה שלקח אלי טביב, הפחיתו משמעותית את הציפיות מהקבוצה.

הפועל, בניגוד גמור, הגיעה אחרי מהפכה שלא זכורה כזו בסגל של קבוצה ועם צוות מקצועי חדש. אבל הכמות לא בהכרח מצביעה על האיכות, ורבים משחקני הרכש נראו בינוניים מאוד ולא כאלה שיכולים באמת לשדרג את הקבוצה.

התכונה, כמות הקהל, האווירה והמשחק החם אמנם הזכירו ימים נשכחים, אבל בזה פחות או יותר הסתיים הדמיון. רצון ומוטיבציה היו בשפע, אך איכות ויצירתיות קשה היה לזהות על הדשא. איבודי הכדור של שתי הקבוצות שברו בערב הזה את כל הסטטיסטיקות.

הפועל ערכה מספר שינויים בהרכב לעומת מה שראינו במשחקי גביע הטוטו.שתי החלטות היו תמוהות במיוחד - אבו עביד מגן שמאלי ושמואל שיימן ביציע, ובנוסף עומרי אלטמן חלוץ מרכזי ודודו ביטון על הספסל. יכול להיות שמאמן הפועל ת"א סזאר מנדיונדו מנסה לחקות את היריבה מעבר לכביש, אבל צריך להסביר לו שזהבי יש רק אחד בכדורגל הישראלי. לאלטמן יש הרבה איכויות אבל הוא בשום פנים לא יכול לשחק כחלוץ. הפועל הגיעה במטרה לחלץ נקודה ולא יותר.

פעולה אישית אחת של אנטל הייתה כל ההספק ההתקפי של הפועל במשחק. האדומים לא קיבלו שום תרומה התקפית משחקנים כמו בומבה ורייכרט שמהם ציפו ליותר. גם הקפטן החדש פינטילי לא השפיע על המשחק.

בחלק האחרון של המשחק בית"ר הייתה הקבוצה העדיפה שניסתה ליזום יותר. היא הגבירה את הלחץ והייתה קרובה לשער. מי שבלט מעט מעל האפרוריות הכללית היה דה לוקאס, שהוכיח יכולת טכנית טובה בקישור של בית"ר, אבל חבריו לא היו מספיק חדים מול השער.

החילוף של הפועל לקראת הסיום, כאשר אבו אל היג'א החליף את אלטמן העיד על המטרות של מנדיונדו. לאחר מכן המאמן ביקש להרוויח עוד כמה שניות והכניס את ביטון בתוספת הזמן. כמו שהפועל שיחקה, ואחרי שלושה הפסדים בגביע הטוטו, הנקודה היא הישג מבחינתה.

בכלל, המחזור הראשון של העונה החדשה לא היה מעודד עבור שלוש מארבע הגדולות המסורתיות בכדורגל שלנו. אחרי התבוסה הביתית של מכבי חיפה בשבת, ראינו גם עד כמה בית"ר ירושלים והפועל ת"א רחוקות מהצמרת