המאבק במסתננים: הנפגעים השקטים | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המאבק במסתננים: הנפגעים השקטים

, עודכן
0

בעקבות פסיקת בג"ץ על הטיפול במסתננים לישראל, עלה לדיון הסבל הרב שגורמים אותם שוהים בלתי חוקיים לתושבי השכונות בדרום תל אביב. אלא שהמסתננים הם איום גם לקהילת יוצאי אתיופיה כקהילה יהודית יציבה כלכלית ומשתלבת בחברה.

לא רבים יודעים זאת, אבל גל מהגרי העבודה שהציף את ישראל גרם לפיטורים רבים בקרב יוצאי אתיופיה. עד הגעת המסתננים לישראל, בעיקר ממדינות אפריקה, מצאו רבים מעולי אתיופיה פרנסה בעבודות דוגמת תחזוקה עירונית, אריזת מוצרים בחברות המזון, עבודות ניקיון בקניונים, שטיפת כלים במסעדות, גינון ועוד - תפקידים שכעת מעדיפים עובדי כוח האדם להעסיק בהם מסתננים. האחרונים עובדים שעות רבות ומקבלים שכר זעום, וגם לנים על הספסלים העירוניים או במסעדות ולא דורשים תנאים סוציאליים, ובכך חוסכים לקבלן תשלום לביטוח הלאומי ומסים למדינה.

למרבה הצער, רבים מהעולים מאתיופיה מרוכזים בשכונות החלשות מבחינה סוציאלית, שאליהן מגיעות קבוצות מסתננים. אלו שוכרים במשותף דירות רבות ומדירים את הדיירים האתיופים, המתקשים להתמודד מולם במאבק השכירות. כך קורה שזוגות צעירים, יהודים ממוצא אתיופי וישראלים לכל דבר, לא מצליחים לצאת לדרך חדשה ולשכור דירה ובמקום זאת נשארים בבית הוריהם, שם הם פורשים מזרנים כדי לישון בלילות.

על המדינה לדואג לפרנסת אזרחיה, המשלמים מסים ומאפשרים את קיומה כמדינה יהודית ודמוקרטית. החזרת המסתננים לארצות מוצאם, ברגישות ובנחישות, צריכה להיות יעד עיקרי של הממשלה, ובכך יתאפשר לישראלים רבים לשכור דירות במחיר סביר ולבנות את חייהם כאן בבטחה.

לפני כמה חודשים הייתי בטיול שורשים לאתיופיה. נחשפתי שם לשיטות שבהן מגייסים אנשים כדי להעבירם לסודאן ומשם לישראל, ומדובר בתעשייה שמאחוריה עומדים ארגוני פשע גדולים שמגלגלים מיליונים. בדרכי חזרה ארצה נזכרתי בהפגנות שעשו כאן ארגונים הדוגלים בזכויות אדם, שביקשו למנוע את גירוש המסתננים מישראל ולהכיר בהם כפליטים. טוב שיש כאלה שדואגים לזכויות הבסיסיות של כל אדם, אבל אם יש מי שפוגע בזכויות האחר תוך כדי טיוח עובדות ומצג שווא - האם גם במקרה כזה צריך להמשיך להגן עליו?

רשות האוכלוסין עושה עבודת קודש, ועל המדינה להפקיד בידיה סמכויות נוספות ולהגן עליה מפני גל האשמות שאין להן ביסוס על עובדות בשטח. המסתננים הם איום ממשי על המדינה היהודית, ורשות האוכלוסין היא זו שעומדת בחזית המלחמה. מהגרי עבודה תופסים מקומות עבודה של רבים מהישראלים, ופתרון הבעיה שלהם יביא גם לפתרון בעיית התעסוקה של ישראלים רבים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר