לאפשר לשרים להוביל מדיניות | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לאפשר לשרים להוביל מדיניות

, עודכן
0

היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין הודיע לשרת התרבות מירי רגב שהוא לא יאפשר פתח לפוליטיזציה של האמנות.

במשך עשרות בשנים לשמאל הישראלי היה מונופול כמעט בלעדי על התרבות והאמנות. כל מי שיבחן לאורך השנים את התמיכות במוסדות התרבות, ביצירות ובחלוקת פרסים, יגלה שרובם ניתנו למוסדות, ליוצרים וליצירות שביטאו את עמדות השמאל. התמיכה היתה כה מסיבית עד שנוצר הרושם שבישראל אין בכלל יצירה בעלת אוריינטציה ימנית, וממילא אין את מה לממן. עכשיו לפתע, כשמתקבל רושם כאילו שרת התרבות תבטל המונופול, מייד מזדעקים, מאיימים ומצהירים שלא יאפשרו שינוי. היכן היו אבירי השוויון וחופש הביטוי עד עתה?

במדינת ישראל יש בעיית משילות קשה, שיסודה בערבוב שבין אחריות הנבחרים לתפקיד הפקידות. בעיה שראשיתה בימי כהונת הנשיא אהרן ברק, שפתח את שערי בית המשפט העליון לכל דכפין וקבע כי כל פעולה שלטונית חייבת לעמוד במבחני סבירות. מבחנים שנקבעו למעשה בצלמם ובדמותם של השופטים. חקיקה והחלטות שלטוניות לא התקבלו רק משום ההנחה שבית המשפט לא יאשר אותן. היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה לקחו זכות וטו על החלטות שרים. החברה הישראלית כולה עברה תהליך של משפטיזציה.

במדינה דמוקרטית מתוקנת, שרים אמורים לקבוע מדיניות והפקידים לבצע אותה. אם יש פקידים שמדיניות השר לא נראית להם, הרי הם מיוזמתם, נדרשים לשים את המפתחות ולפנות מקום לאלה שיכולים להזדהות עם המדיניות ולקדם אותה. בכל מערכת בחירות שרים עומדים למבחן הציבור. אותו ציבור ששלח אותם לקדם מדיניות שקיבלה ביטוי במצע הבחירות.

מדיניות העוסקת בחלוקת כספי ציבור אינה יכולה להפלות בין אלה שעומדים בקריטריונים הראויים לקבלת תקציבים. אולם אין להעלות על הדעת, לדוגמה, שמשלמי המסים יממנו יצירות ומיצגים שנותנים ביטוי לעמדות קיצוניות ואנטי־ישראליות, כאלה שמציגות את צה"ל כצבא אלים. עמדות אהובות על שונאי ישראל. דמוקרטיה לא חייבת להתאבד על מזבח חופש היצירה.

שרת התרבות רשאית להחליט על העדפה מתקנת וליזום הפניית יותר תקציבים לפריפריה. טועה מי שחושב שרק במדינת תל אביב יש לממן פעילות תרבותית. רגב רשאית לקבוע שבמדינה יהודית ודמוקרטית יש מקום לתמוך גם ביצירה יהודית ולא רק בכזו שנותנת ביטוי לערכים ליברליים.

טוב יעשה היועץ המשפטי לממשלה אם יפסיק לאיים, יאפשר לשרים להוביל מדיניות ובמקרים חריגים של פגיעה אמיתית, ניתן להביא את הנושא לדיון בבית המשפט.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר