"הקצין" המתחזה: השפלת הקורבנות | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"הקצין" המתחזה: השפלת הקורבנות

, עודכן
0

זה טבעי לאהוב ולרצות להיות נאהב. וכשלוקחים לנו את זה – כשברקע החברה שופטת – זה אומר להיות קורבן בשנית. האם המסר הוא, 'אל תאהב, אל תהיה נאהב, ומכאן, אל תהיה אנושי'?

זה כשבועיים ימים שאני חיה ונושמת את פרשת מנכ"ל המדרשה, ינון בן חיים, הנאשם שהתחזה לכאורה לקצין ושהונה עשרות נשים בתחבולות כדי להשיג יחסי מין, והבטיח להן חיים אחרים כשהוא עצמו חי עם אישה אחרת. הנשים האמיצות שהחליטו לחשוף עצמן ולהגיע לתחנת המשטרה ולהגיש תלונות ועדויות נאלצו שעות בודדות לאחר שהובא אזוק בידיו וברגליו לדיון ראשון בהארכת מעצרו לעמוד מולו ולהטיח בו את האמת שלהן.

חלקן מתמודדות עד היום עם הבושה, ההשפלה, הכעס העצמי, האכזבה, כאב הפגיעות - אבל מתברר שיש מי שמבקר אותן. כך למשל היתה פמיניסטית מגויסת שטענה נגדן כי התלהבו מכך שהחשוד לבש מדי צה"ל והטיחה בהן כי היו צריכות לדעת למה לצפות כשנכנסו לאתרי היכרויות - מעין וריאציה של "הן נאנסו כי לבשו לבוש פרובוקטיבי והביאו את זה על עצמן". במקרה אחר היה זה פרקליטו של בן מנחם שהוביל טיעון כי המתלוננות הן אלו שהתחזו, הציגו במצג שווא והונו את מרשו ("הציגו עצמן כרווקות חטובות ללא ילדים כשבפועל הן גרושות עם ילדים במידה אקסטרה לארג'") וכי "אם בגידה היא עבירה של אונס - יצטרכו לבנות בתי כלא נוספים", כדבריו. והיו גם חוקרים שהתעמרו בנשים בשאלות על רצונן בנקמה ולמה בכלל להגיש תלונה. ולצד כל אלו אני נתקלת יותר ויותר בגברים שלא מבינים על מה בכלל המהומה.

בעקבות הסרת צו איסור הפרסום על שמו של בן מנחם ביום שישי האחרון, בהחלט ייתכן שיותר ויותר מתלוננות יגיעו למשטרה וידווחו על דפוס חוזר שנקט החשוד כלפיהן לאחר שהכירן באינטרנט, אף שחלקן ציינו במפורש "למטרת חתונה בלבד".

בואו נקרא לילד בשמו: לא סתם קבע המחוקק את סעיף האינוס כדי לתת מענה למין במרמה המבוסס על מניפולציה. זו הונאה הגוררת אחריה ניצול ופגיעה מינית שגם אם לא היתה שם כפייה פיזית, בין הסדינים, היא חמורה.

מתחילת הפרשה ייחסו חוקרי משטרת מחוז תל אביב ל"קצין בצנחנים הביטחוניסט" עבירות לכאורה של אינוס (אונס) ומעשי סדום. לפי החוק, האינוס (אונס) הוא עבירה הכוללת בתוכה התחזות ובעילה במרמה. המשמעות: 16 שנות מאסר. נכון לעכשיו, הפרקליטות מסתפקת בשבעה סעיפים בגין קבלת דבר במרמה והתחזות. הענישה המקסימלית בתרגום חופשי היא, חמש שנים ושלוש שנים, בהתאמה.

בסופו של דבר, חשוב לזכור שמתלוננות הן קורבנות. אל תדונו ותשפטו אותן כנערות מתבגרות מתלהבות ממדים או מתדמית ה"גבר גבר" שטיפח החשוד. הן בסך הכל חיפשו אהבה וזוגיות, נוצלו באופן ציני ונפגעו. וזו מציאות שכל אחת מאיתנו עשויה להיתקל בה באחד הימים.

איך אומרים, 'אל תדון אדם עד שתגיע למקומו'.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר