לא לתת לעשבים לצמוח

מעשי הזוועה והרצח שהתבצעו בתחילת החודש בירושלים ובכפר דומא המחישו למי שהיה עדיין זקוק לכך כי חלקים לא זניחים בקרב היהודים אינם רואים עצמם כפופים לחוק במאה אחוזים. אם חפצי חיים אנחנו, על המדינה להפעיל את סמכותה בנוקשות וללא רחמים כדי להביא למצב שבו המושג "מורא החוק" לא יישאר מילה ריקה, ובמילים אחרות: ייקוב הדין את ההר. זה מצב בר תיקון אולם הוא דורש התעשתות של כל רשויות השלטון - כנסת, ממשלה ומשפט.

רק אם בתי המשפט שבפניהם יובא רוצחה המתועב של שירה בנקי יגזרו עליו עונשים מצטברים, לא במקביל, מקסימליים בגין הרצח ובגין חמשת ניסיונות הרצח שביצע בעבר, יש סיכוי שהוא לא יוכל להתהלך חופשי בהפגנה כלשהי בעתיד ולסכן את חיי המפגינים בה בשלישית. זה נתון בידי השופטים, ואחריותם למניעת הרצח הבא צריכה להתבטא אך ורק בגזר הדין שלא יביא בחשבון שום הקלה שיבקשו סניגוריו. ידידי המנוח, השופט איתן מגן, ביקר את הנוהג של שופטים להכביר בהסברים מנומקים כמה חמורה העבירה שאחריהם מופיעה הסתייגות הפותחת במילים כגון: "יחד עם זאת..." או "אולם..." שאחריהן באה התחשבות מופרזת במניעיו של הפושע לצורך הקלה בגזר דינו.

אותו דבר אמור גם בפושעים שהציתו את כנסיית הלחם והדגים ונתפסו. מכיוון שמטרתם האמיתית לא היתה להצית רק את הכנסייה אלא לגרום לקריסת מערכת יחסי החוץ של מדינת ישראל, הפרקליטות צריכה למצוא גם את הסעיפים המתאימים לכך בחוק הפלילי ולהוסיפם לכתב האישום. מנגד חייבים השופטים בפניהם יובא הדיון לנהוג בחומרה יתרה.

כנגד דניאלה וייס, שהתבטאה בראיון לערוץ הראשון בזלזול על כבוד נשיא המדינה ולבסוף סיימה במלים "הוא לא מספיק חשוב כדי שיהרגו אותו", חייבת הפרקליטות להגיש מיידית אישום על העלבת סמל הריבונות. בנוסף, המשטרה חייבת לבדוק בדחיפות מהו מדרג החשיבות של אישי ציבור לדעתה של וייס - לא כדי לדעת מי אינו מספיק חשוב כדי שיהרגו אותו אלא דווקא מי כן "מספיק חשוב" לדעתה.

ככלל יש להעמיד על מקומם את כל אותם אלה המזלזלים בחוקים כמו סעיף 136 לחוק הפלילי המגדיר המרדה כמטרות הבאות: להביא לידי שנאה, בוז או אי נאמנות למדינה או לרשויות השלטון או המשפט שלה שהוקמו כדין; להסית או לגרות את יושבי הארץ שינסו להשיג, בדרכים לא כשרות, שינויו של דבר שיסודו בדין; לעורר אי רצון או מורת רוח בקרב יושבי הארץ; לעורר מדנים ואיבה בין חלקים שונים של האוכלוסין.

אני כותב זאת דווקא כאיש ימין. שמחתי לראות בטלוויזיה כי מר פנחס ולרשטיין שהיה יו"ר מועצת יש"ע מביע דעות דומות. אם יצליחו אותם פושעים לקעקע את המסגרת המדינית שלנו, לא יהיה שום דבק מאחד בקרבנו ואויבינו יצליחו, חלילה, במזימתם להשמיד את מדינת ישראל. לכן במאבק זה לא יכול להיות שמאל וימין וגם לא ניגוד בין יהודים לשאינם יהודים. זהו מאבק צודק ואסור לנו להפסיד בו. ישבנו זמן ארוך מדי בלא מעש והגיעה העת לפעול בכל העוצמה שהחוק מעניק למוסדות המדינה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו