"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הפער שבין ההמלצות לבין השטח

,עודכן

מסקנות ועדת לוקר מחייבות דיון מעמיק. אנשים רציניים ישבו על המדוכה והוציאו תחת ידם מסקנות והמלצות הנוגעות באופן ישיר לעתיד ביטחון המדינה, כאשר העיקרית שבהן היא קיצור השירות הצבאי באופן דרסטי ומהיר - בשונה מתוכנית צה"ל המציגה מודל מתון ואחראי יותר. ועדת בן בסט המליצה על הקיצור כבר ב־2006 ובעקבותיה גם ועדות ברודט ומרידור. עם זאת, הן מעולם לא יושמו בפועל - בגלל המציאות בשטח, אשר בינה לבין התמונה המצטיירת מהנתונים קיים פער עצום. מי שמכיר את המציאות בשטח כיום, אינו יכול שלא להתרשם מכך שהיחידות המבצעיות סובלות מפער בכוח אדם וכורעות תחת עומס המשימות הקיימות. בהקשר לכך, בהרכב הוועדה בולטות בהיעדרותן דמויות ששימשו בפיקוד מבצעי רב שנים בשטח ומכירות את ההוויה הזו בצורה בלתי אמצעית.

במסקנות הוועדה אין מסד נתונים והתייחסות למצב הסד"כ הפעיל ביחידות והשוואתו לזה המתבקש למול המשימות, ובחינה של ההשלכות שעשויות להיגרם כתוצאה מהקטנתו בעקבות קיצור השירות. אמירה כללית, שניתן לטייב את מיצוי כוח האדם, ולהעביר חיילים משירות קרבי לשירות עורפי, הן אמירות תיאורטיות, שאינן מעריכות בצורה הוגנת את המאמצים שצה"ל משקיע כדי לעשות זאת, ונדמה שהוא מגיע לתקרת הזכוכית במיצוי כוח האדם הקרבי.

המודלים הכלכליים שמבקשים להוכיח את כדאיות קיצור השירות אינם לוקחים בחשבון את החלופות שיידרשו כדי לשמור על רמת הביטחון השוטף, את ההכנות לתרחישי מלחמה ואת עלויותיהם. לא בטוח שהן זולות יותר.

אין בהן התייחסות להשלכות הערכיות שיש לשירות הצבאי, גם אם כתרומה שולית, אבל נצרכת ביותר, לעיצוב של החברה הישראלית כחברה ערכית, תורמת מעצמה, יצרנית ואחראית. בנוסף לכך, הנתונים המספריים אינם לוקחים בחשבון את העלייה בהיקף הצעירים שאינם מתגייסים ובעיקר את העלייה בהיקף המדאיג של אלו שאינם משלימים את שירותם המלא.

ההמלצות של ועדת בן בסט מבוססות על הנחות יסוד בדבר ירידת הצורך בסד"כ צבאי, אשר הופרכו במהלך השנים, כגון: "ירידה בהיקף איומי המלחמה בעקבות הסכמי השלום", גידול רב באוכלוסייה בשנות ה־90 ושיפורים במערכות הנשק. כבר בסוף 2006 הן התנפצו בפנינו במהלך מלחמת לבנון השנייה. עדיין התמרון הוא החלק העיקרי בלחימה והוא דורש סד"כ מיומן.

כיום, שנה לאחר מבצע "צוק איתן", וכן "עופרת יצוקה" ו"עמוד ענן" שהיו לפניו, קשה לחשוב מה היה מצבו של צה"ל אילו מסקנות בן בסט היו מתקבלות והשירות הצבאי היה היום קצר משמעותית. מוזר שכשניתן היום לראות את הדברים בפרספקטיבה של 9 שנים - עדיין חוזרים להמלצות אלה ולא בוחנים אותן בצורה ביקורתית.

הכותב הוא אל"מ במיל', ראש ישיבת ההסדר "מאיר הראל" במודיעין ושלוחותיה באופקים ובקריית אונוטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר