ימי בין המצרים: לעודד שיחה במקום שנאה

בימי בין המצרים, לקראת ט' באב, מתפרסמות עשרות מודעות הקוראות להשתתף בערבי לימוד ובסימפוזיונים ליליים, רובם תחת הכותרת "שנאת חינם - על מה ולמה חרב בית המקדש?"

הדבר מפתיע, שכן ספרות חז"ל מתארת את תקופת בית שני ככזו שמצטיינת דווקא בגמילות חסדים של תמיכה הדדית ועזרה לזולת. משהו פה לא מסתדר עם ההיגיון הפשוט. איך יכולים שני הניגודים הללו לחיות בכפיפה אחת? או שהחברה נגועה בשנאה, או שההפך הוא הנכון והציבור שקוע בתורה ובמצוות. או שזה דור של צדקה וגמילות חסדים, או שזה דור של שנאה ורוע ונקמה.

אחד ההסברים לניגוד נעוץ באופייה של התורה. בעובדה שמדובר במערכת אידיאליסטית המחויבת באורח חד־משמעי לערכיה. כשאנשים מדקדקים בקוצו של יו"ד, ולא מוכנים לסטות כמלוא הנימה מאמונתם ומדרכם, כמעט באופן אוטומטי הם פוסלים את האחר ומייצרים לעצמם זהות על ידי ההנגדה.

לכאורה, אם מישהו פוגע במהות הקיומית, האמונית, הערכית שלי, בוודאי יש לי סיבה טובה מאוד לראות בו אויב ויריב. זאת כמובן תמונת מראה הפוכה למה שקבעו חכמי הגמרא: אלו ואלו דברי אלוקים חיים. יש מטמא ויש מטהר, אחד מתיר ואחד אוסר, זה אומר כך וזה טוען אחרת - יכולים גם אלה וגם אלה להיות צודקים. כסו עיניו של אדם ותנו לו למשש דבר, ותיווכחו לדעת שכל אחד יטען שהוא ממשש דבר אחר. מפני שכל אחד ממשש רק חלק מהשלם, ולא קולט את המכלול.

המחלוקת היא מיסודות האמונה. לא רק מותרת, אפילו רצויה. התפתחות רוחנית ודתית מתרחשת מתוך שיח וסיג, מפני שלא רק דעתי היא הנכונה ולא רק אמונתי היא השלמה; גם מי שחולק עלי מבטא, ככל הנראה, חלק אחר מאותה אמת או אמונה, ששייכות גם לי.

כשלא כך רואים את הדברים, או אז הופכים המחלוקת או היריבות או הוויכוח לשנאת חינם, וכמותה אנו מוצאים במגרשי הכדורגל, במסדרונות הכנסת, בעולם העסקים, מאחורי הקלעים של עולם התרבות ובמקומות העבודה של כולנו. זאת שנאה מיותרת ואטומה, כזאת שאומרת; ייקוב הדין את ההר, או הכל או לא כלום. זאת השנאה שתמנע אפשרות לקיים קואליציה או שיתוף פעולה עם מי שאינו חושב בדיוק כמוני. לצערנו, היעדר שיח פוגם בכל מסגרות החיים - האישיים, הלאומיים והציבוריים.

החברה חייבת לעודד שיחת חינם במקום שנאת חינם. כשמדברים ומעלים רעיונות שונים, גם אם לכאורה הם נשמעים סותרים, בסופו של דבר נחשפת אמת משותפת, ואת האנרגיות הללו אפשר לתעל אל מטרה משותפת. ויש רבות כאלה.