"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

העונש לביזיון - הורדה לליגה ג'

,עודכן

שנים רבות הייתי ירושלמי, ולמרות אהדתי למכבי תל אביב היתה בליבי פינה חמימה לבית"ר המקומית. אי אפשר היה להסתובב בימק"א ובטדי בלי לאהוד את אורי מלמיליאן ואלי אוחנה ודני נוימן. אצלם שרו בתחילת המשחק "התקווה" והדליקו נרות חנוכה לפני כל מגרש אחר בארץ.

הקמת "לה פמיליה" היתה בתחילתה אירוע ירושלמי חביב. אוהדים לוהטים, לגיטימיים. חצוצרות וכרזות ותופים ומחולות עם כל שער זכות. אבל הכל הידרדר. נכון אמר אמש בפרשנותו נוימן בערוץ 1 כי הכתובת היתה על הקיר לפני שהאוהדים המתפרעים קנו את הכרטיס לתחרות בבלגיה.

אין ספק שהיתה פרובוקציה של פאשיסטים מקומיים, שקיבלו את פני הירושלמים במועל יד. גם נכון שהחוליגנים בולטים במגרשי הכדורגל בעולם ללא הבדל דת, גזע ומין ומפלגה. אך הבית"רים ידעו כי הם שור מועד. הכירו את עצמם מהארץ מהקנסות ומהעונשים אשר הוטלו על קבוצתם בסיטונות.

הם לכאורה פטריוטים ישראלים אולטימטיביים. לא סתם אלא אפילו גזענים, שמונעים צירוף כדורגלן ערבי לקבוצתם. אפילו לא דרוזי. על כך היה מקום להעמידם לדין ולהרשיעם. אם הם כה פטריוטים ואף תולים (יפה מאוד) את דגל הכחול־לבן באיצטדיון - הם מבינים כי החזיזים והצרחות וההתפרעות מזיקים למדינה שהם, לכאורה, אוהבים יותר מכל.

כאשר אוהדים שיכורים של קבוצה בריטית מתפרעים באיצטדיון זר, לא נופלת שערה משערות ראשה של המלכה אליזבת. לא כן במצבה של ישראל. כל קבוצה המתמודדת בחו"ל מייצגת אותה ומביאה כבוד או ביזיון. עם בית"ר זה ביזיון.

אתמול פנה יושב ראש שדולת הספורט בכנסת יואל רזבוזוב מיש עתיד ליהודה וינשטיין להוציא את ארגון האוהדים "לה פמיליה" אל מחוץ לחוק. שרת התרבות מירי רגב השמיעה משהו צמחוני על הקמת ועדה, בתנאי שתהיה ועדת חקירה לבלימת האלימות ובראשה אישיות נשואת פנים, הבקיאה בחוק ובסדר ובכדורגל כמיכה לינדנשטראוס.

לזכותו של הבעלים אלי טביב שהודיע כי הוא מסלק את ידיו מקבוצתו. לזכותו - בתנאי שיעמוד בדיבורו. אבל ראש העיר ניר ברקת שותק במקום להיות ראשון לנתק מגע. גם נותני החסות מתבקשים להסתלק. נכון שרוב האוהדים חביבים ושרים רק "אני אוהב אותך, בית"ר". אם כן - חלה עליהם החובה לעקור את הבריונות משורותיהם.

עד אז - ענישה, כקריאה הנפוצה בטדי - "יאללה, בית"ר, יאללה", לליגה ג'.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר