אם "בא לו", יש רחוב "באלי"?

הסיפור שמגולל כתב האישום שהוגש נגד ראש עיריית אור יהודה‫,‬ דוד יוסף‫,‬ נשמע פנטסטי‫.‬ ראש העיר מואשם בין השאר בכך שקרא לרחוב בעיר על שם הכינוי שנתן למאהבת שלו, רחוב באלי‫.‬ למה‫?‬ כי בא לו‫.‬ למזלו‫,‬ אותה ישיבה שבה ניתן לאותו רחוב השם ‫"‬באלי‫"‬ לא כונסה ביום שלישי, כי לך תדע מה היה קורה אם באותו יום שלישי היה בא לו אבל לא היה בא לה‫.‬

לכאורה‫,‬ הרושם הראשוני מהתנהלות שכזו ‫(‬חייבים להדגיש‫:‬ בשלב זה מדובר בכתב אישום בלבד‫,‬ לא במשהו שקיבל את חותם ההרשעה של בית המשפט‫,‬ וכבר היו אצלנו כתבי אישום עם סיפורים מפוצצים שבסופו של יום הסתיימו בכלום) הוא שהחיים בארץ כיפיים. למי היה אכפת השבוע מהעגמומיות של ג‫'‬ון קרי ומזקנו של שר החוץ האיראני זריף‫? העיקר שיש לנו ראש עיר שנותן למאהבת שלו רחוב.

‬הרושם שיוצר כתב האישום‫ (‬שבינתיים דבר בו לא הוכח‫) ‬הוא של עיר שמתנהלת כאילו נשלטה בידי קליגולה, הקיסר הרומי שהבטיח לאינקיטאטוס למנות אותו לקונסול‫.‬ אינקיטאטוס היה הסוס האהוב עליו, שהאכילו אותו‫,‬ ככה למדנו בשיעורי ההיסטוריה,‬ בין השאר בפתיתי זהב‫.‬ אין מידע היסטורי העונה על השאלה אם הסוס האהוב העריך את ההשקעה, אבל להבדיל מסוסו של קליגולה‫,‬ המאהבת של ראש העיר כנראה העריכה את היחס שקיבלה ‫(‬שוב‫,‬ עפ‫"‬י כתב האישום‫).‬ 

יש להשוואה ‫-‬ בין הסוס למאהבת - חשיבות, כיוון שלא אחת נשמעים אצלנו ביטויים של תשוקה שהממשל אצלנו יהיה כמו במתוקנות שבאומות‫.‬ ההשוואה נעשית בדרך כלל למדינות אירופה.‬ כך‫,‬ למשל‫,‬ בתוכנית הטלוויזיה של חיים הכט‫,‬ ‫"‬יצאת צדיק‫"‬, עשו השוואה בין טכנאי מכונות כביסה ברחובות ובברלין‫,‬ והיתה שם קנאה לנורמות של גרמניה‫.‬ רק חסר היה שיספרו לנו איך אצל הגרמנים תנורי הגז עובדים בלי תקלות‫.‬ 

אבל הנה‫,‬ דווקא בעיירה לא גדולה כמו אור יהודה‫,‬ דווקא שם יכול היה קליגולה הרומאי להרגיש בבית‫.‬ לפחות אילו היה רוכב על סוס ברחוב באלי‫, מה שמזכיר את אותו יהודי־אמריקני שנהג ללכת למירוצי סוסים‫.‬ 

יום אחד הוא שם לב שרגע לפני שהסוסים החלו במירוץ, ניגש יהודי מזוקן ולבוש שחורים לאחד הסוסים ולחש לאוזנו מה שנשמע כמו ברכה בעברית. היהודי עקב אחרי המירוץ, ולהפתעתו הסוס (שבורך), שהיה צנום ונחשב לחסר סיכוי‫,‬ ניצח בקלות‫.‬ 

אותו יהודי שם לב שגם במירוץ הבא היהודי, שנראה כמו רב, לחש לאחד הסוסים ברכה וגם הפעם אותו סוס ניצח‫.‬ היהודי החל להמר על הסוסים שהרב בירך‫,‬ ותמיד הרוויח‫.‬ בכל פעם הוא הגדיל את ההימור‫,‬ עד שבאחד המירוצים הוא שם את כל חסכונותיו על הסוס שהרב לחש באוזנו ברכה ‫-‬ אבל באותה פעם הסוס הפסיד, נפל ומת‫.‬ בתום המירוץ‬ היהודי, שאיבד את כל כספו‫,‬ ניגש אל הרב בוכה ושאל‫:‬ "רבי, איך ייתכן שכל הסוסים שבירכת עד היום ניצחו, והאחרון מת?" הרב נאנח ואמר: "זאת הבעיה איתכם הרפורמים, שאתם לא יודעים מה ההבדל בין ברכה לקדיש".

 

סליחה‫?‬

שלשום אמר שר החוץ הגרמני ש‫"‬על ישראל להפסיק לבקר את ההסכם עם איראן בצורה כל כך גסה‫".‬ עלול חס וחלילה להתעורר חשש, שמנקודת מבט גרמנית, עצם הסירוב של יהודים להיות מושמדים הוא גסות ורצוי היה אולי שנלמד מהגרמנים‫. האם ייתכן שלהם אין בעיות עם השמדת יהודים, ואם להם זה לא מפריע, למה שלנו זה יפריע‫?‬

ואם כבר מזכירים את ההסכם עם איראן‫,‬ קבוצה של עיתונאים וביטחוניסטים לשעבר עשו בשנים האחרונות לא מעט כותרות, כאשר דרשו שנתניהו לא ינהל מאבק נגד הגרעין האיראני, ובמקום זאת שישאיר את הטיפול בנושא האיראני לנשיא האמריקני אובאמה‫.‬ אולי הבולט בהם היה ראש המוסד לשעבר מאיר דגן ‫(ציטוט: "‬הנשיא אובאמה והממשל האמריקני לא יאפשרו לאיראן להשיג נשק גרעיני‫").‬ האנשים הללו טענו שישראל יכולה לסמוך על הנשיא האמריקני‫,‬ וכי תהיה זו טעות להפוך את הנושא לבעיה ישראלית‫.‬ 

השבוע התברר שהתזה הזו קרסה‫,‬ אז‫‬ חיכיתי לשמוע מאותם מטיפים: ‫"‬סליחה‫,‬ טעיתי"‫,‬ אבל מי שהניפו את דגל ‫"‬סימכו על אובאמה‫",‬ שתקו השבוע‫.‬ ואולי מוטב כך‫,‬ כי אולי מעכשיו הם יעדיפו לשתוק.‬

 

עונש מוות למתאבדים

יש עכשיו ניסיון לקבוע חוק: עונש מוות למחבלים‫.‬ לבד מהמחבלים שהם מלכתחילה מתאבדים‫.‬ כמעט בכל פיגועי הדריסה והדקירות האחרונים‫‬ המחבלים סיימו בחדרו של הפתולוג‫. ומכיוון שכל‬ מחבל שיוצא לבצע פיגוע‫ יודע שהוא הולך אל מותו‫,‬ אפשר לומר‫‬ שכל המחבלים מתאבדים‫ (למעט אלה שיושבים בבתי הכלא. הם פשוט לא ביצעו פיגועים‫,‬ אלא נידונו למאסר על חברות בארגון טרור‫).‬ 

מה שמזכיר את הניסיון מלפני מאות שנים, בטרנסילבניה, להפיל את שלטונו של ולאד צפש‫,‬ המוכר יותר כדרקולה‫.‬ אנשיו של דרקולה תפסו שלושה חשודים בניסיון הפלתו, וכצפוי דרקולה‫ דן אותם למוות. שניים היו טורקים‫,‬ השנואים במיוחד על ידי דרקולה‫,‬ והשלישי היה רומני‫.‬ הם הועמדו בפני כיתת יורים‫.‬ הטורקי הראשון‫ חיכה שכיתת היורים תכוון אליו את כלי הנשק‫, וצרח בכל כוחו‫:‬ ‫"‬שיטפון‫!"‬ מייד כולם רצו לחפש מחסה והוא ניצל זאת לברוח‫.‬ הטורקי השני צרח ברגע הנכון‫:‬ ‫"‬טורנדו‫!‬" החלה מהומה וגם הוא ניצל זאת וברח‫.‬ ואז הביאו את הרומני‫.‬ וגם הוא חיכה שחברי כיתת היורים ‬יכוונו אליו את כלי הנשק‫,‬ ואז צרח בכל כוחו‫: ‫"‬אש‫!"‬

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו