טוב עשה שליחו של רה"מ כשהתנצל בפני משפחת מנגיסטו. הוא צדק מאוד במהות המסר, אך אופן הדיבור שנקט הצריך התנצלות, משום שלמשפחה דואגת נוכח המצב צריך לדבר ביתר רכות. כל זאת, מבלי לוותר כמלוא הנימה על המסר המדויק: כל עיסוק בנושא דרך התקשורת מעלה את מחיר השחרור.
האירוע שבפניו ניצבים מקבלי ההחלטות מורכב: בידי חמאס חפצים השייכים לשני חיילים שנהרגו במבצע צוק איתן לפני שנה. האם הם מחזיקים בגופות החללים או רק בדיסקיות הזיהוי? עדיין לא הוברר. לעניות דעתי, על ישראל להימנע מתשלום גם עבור גופות חלליה, אך ודאי שצריך לברר קודם לכן במה בכלל מחזיק האויב. כבר היינו בפני מקרה דומה לפני כ־30 שנה, עת חטף חיזבאללה שניים מחיילינו - יוסף פינק ורחמים אלשייך. בתחילה לא היה ברור אם הם חיים, ומשהוברר כי הם מתים הודיעו שתי המשפחות, האצילות מעין כמותן, כי אין הן דורשות לשחרר מחבלים תמורת גופות יקיריהן. אלו הוחזרו רק לאחר 10 שנים במסגרת עיסקה גדולה יותר, וככל שידיעתי מגעת לא ניתנה תמורה משמעותית עבורן. כך יש לנהוג.
ישראל לא תאפשר לסחור בגופות חלליה ולכן גם לא תיכנס למו"מ עליהן, ומי שירצה לעשות זאת יעמוד בפני לאו מוחלט. גם אם יש מי שחושב שתמורת חטוף חי יש לשלם, כדי להצילו מן התופת, לא יכול להצדיק זאת לגבי חללים. עם כל חשיבותם של הצורך והרצון להביא את החללים לקבר ישראל, אין זה מוסרי לשחרר תמורתם רוצחים מן העבר או רוצחים עתידיים. זה לא נכון גם מבחינת צורכי המאבק בטרור, כי השחרור יביא להעצמת הארגון המחזיק בגופות, ולהתחזקות שכזאת יכולה להיות משמעות שלילית על ההרתעה ועל דחיית העימות הבא.
אירוע זה מסובך עוד יותר כי שני הישראלים (החיים) הנמצאים בעזה עברו לשם מרצונם. עקרונית, אין לישראל מחויבות מיוחדת כלפי אזרחים שהחליטו שלא להישמע לאזהרות, להתעלם מגדר הגבול ומהשם הרע שיש לחמאס כמארח ובחרו לעבור לשטחו. חשבתי כך גם כששוחרר אל"מ (מיל') אלחנן טננבוים מידי חיזבאללה, שלידיו התגלגל במהלך ביקור במדינה שאליה אסור היה לו כלל להגיע. חשבתי שהיתה זאת טעות לשלם עבור שחרורו, ושמחתי לשמוע שראש השב"כ אז מעיד כי הוא היה נספח חינם לעיסקה שהיתה מתבצעת גם ללא קשר אליו. צריך להיות גבול לחובתה של מדינה כלפי מי שמחליטים להפר את חוקיה או להתעלם מהאמצעים שהמדינה נוקטת.
• • •
אם מדובר בבעיה אישית של שני האזרחים הנמצאים כעת בעזה, היא ראויה לרחמים, אבל לא ייתכן שעובר גבול יהפוך לגלעד שליט חדש (לא הייתי מזכיר את שמו לולא טרח אביו להתראיין ולשלב עצמו גם באירוע הנוכחי). למדינה היתה מחויבות שונה לגלעד, הוא גויס לצבא ונשלח לביצוע משימה מטעמה, מה שלא נכון לגבי השניים שבהם מדובר עתה. נכון שקשה לומר זאת באופן ברור, כי יש בעיית "פוליטיקלי קורקט" קשה. מדובר בבני שתי קבוצות, החשות נבגדות על ידי המדינה ללא כל קשר לאירוע היעלמותם של השניים, ואמירה כזאת עלולה לעבות את התחושה הקשה. עם זאת, אסור שעובדה זאת תפריע לאמת מלהיאמר: אין לשלם עבורם מאומה, למעט החזרתם של עזתים תועי דרך כמותם.
נכון לבדוק אמצעים הננקטים לצורך הלחימה בטרור בשני סרגלים - הראשון מוסרי והשני מעשי, קרי מה מסייע ומה אינו תורם אלא להרגעת התסכול שלנו ותו לא. זאת הסיבה שאני באופן נחרץ נגד עונש מוות למחבלים.
בשום מקום לא הוכח שיש בכך תרומה להרתעתו של מאן דהו, ולעומת זאת העונש הזה עמוס בבעיות מוסריות ובשאלות לגבי התבהמותה של "חברה הורגת". אותה גישה, המכוונת אותי לעקשנות שלא לשחרר מחבלים עבור העוברים לעזה או (להבדיל) גופות חללים, מתווה את גישתי להוצאה להורג.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו