הפער שבין תחקיר לחקירה

במלחמה, הצבא יורה לעבר עמדות האויב. זה תפקידו.

למעט השבת אש לעבר מקור ירי מיידי המסכן את כוחותינו - ירי לעבר עמדת אויב אינו אוטומטי, אלא נתון לשיקול דעת של המפקד בשטח. שיקול דעת של מפקד, ככל שיקול דעת אנושי, עשוי להיות שנוי במחלוקת ולכן הוא נתון לביקורת. הרי מפקד אחר באותה סיטואציה, או אולי אפילו אותו מפקד בסיטואציה דומה, עשוי להחליט אחרת. תמיד ייתכן ששיקול הדעת של המפקד שגוי.

שיקול דעת של מפקד במלחמה הוא בעל משמעות לחיי אדם. שגיאה של מפקד עלולה לעלות בחיי אדם. מפקד יכול להורות על ירי שיביא להרג בשוגג של אזרחי אויב. מפקד יכול להורות על נצירת אש, ומן העמדה שהוא החליט לא לירות עליה תיפתח אש שבה ייהרגו חייליו, אולי הוא עצמו. אך אין תחליף לפיקוד אנושי, ובהיותו אנושי, אין הוא יכול להיות חף משגיאות.

שיקול הדעת של מפקד נתון לביקורת וראוי שיעמוד במבחן הביקורת. מהי מטרת הביקורת? ללמוד מהצלחות ומטעויות, כדי להשתפר ולהיות טובים יותר במלחמה הבאה. לשם כך קיים תחקיר צה"לי.

תרבות התחקיר בצה"ל היא גאוותנו. כיוון שהתחקיר נועד לשפר, וצה"ל מחפש דרך להשתפר, נוצרה תרבות של אמת, שבה מפקדים וחיילים מדברים על הטעויות שלהם ומקבלים משוב מעמיתיהם, ממפקדיהם ומפקודיהם, ללא משוא פנים. כבר בסיכום תרגיל כיתה בטירונות, שבו רואה החייל את המ"כ שלו ניצב מול המ"מ והמ"פ ומסביר היכן שגה, מוטמעת בחייל תרבות התחקיר. התחקיר הוא הדרך הנכונה והראויה להגיע לחקר האמת בנוגע לפעילות מבצעית.

לא כן בחקירה פלילית. בחקירה פלילית, הנחקר אינו מנסה לקדם את חקר האמת, אלא לגונן על עצמו, כדי לא להפליל את עצמו. בהליך פלילי, החשוד פועל על פי עצת פרקליטו, והמטרה של פרקליטו אינה לימוד ותיקון והפקת לקחים, אלא חילוץ מרשו מעונש. לכן, אין תועלת בחקירות פליליות של נושאים מבצעיים.

מתי יש מקום לחקירה פלילית? אם בתחקיר המבצעי יעלה חשד אמיתי לפשע פלילי. למשל - ירי מכוון על אזרח, רצח שבוי, אונס וביזה, אינם שגיאות מבצעיות אלא פשעים פליליים. אם התחקיר המבצעי יעלה שנעשו מעשים כאלה, יש להעביר את הנוגעים בדבר לחקירת מצ"ח.

מג"ד השריון סא"ל נריה ישורון קיבל החלטה מבצעית, לירות על עמדת אויב בשעת מלחמה. אין מחלוקת על כך שהיתה זו שעת מלחמה - מלחמת "צוק איתן". אין מחלוקת שמדובר במקום שממנו נורתה אש צלפים לעבר חיילי צה"ל, ומהירי הזה נפל סרן דמיטרי לויטס, ולכן אין כלל שאלה אם זו עמדת אויב. העובדה שעל העמדה הזו אין שלט גדול "עמדת ירי של חמאס" אלא מרפאה של אונר"א, אינה מעלה ואינה מורידה מן העובדה שמדובר בעמדת אויב. יתר על כן, העובדה שהאש נורתה ממרפאה רק מגדילה את חומרתה - מדובר בפשע מלחמה.

ייתכן שהקצין שגה בשיקול דעתו. ייתכן שלא היה צריך לדבר על "מטח כבוד". אך אין כל מקום לחקירה פלילית נגדו. עצם החקירה מבטאת טירוף מערכות בצה"ל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו