האיום השנתי של ארגוני המורים להשבית את הלימודים בספטמבר? הצחקתם אותי. מחאת המכנסונים המגוחכת? שולי. מחאת הסרדינים? לא קשור...
אם יש סיבה אמיתית לפחד לקראת שנת הלימודים הבאה זוהי רעידת האדמה המתבשלת, תרתי משמע, במערכת החינוך. קוראים לה: שינוי הרגלי התזונה בצהרונים.
על פניו מדובר ברעיון טוב מאוד, הוראות חדשות שנכתבו בדם, או לפחות בשומנים בדם, שבהם יש להילחם מגיל צעיר. אבל, האם כששר החינוך הקודם, שי פירון, הציג את התוכנית לקבלת האחר (האחר הוא אני), הוא חשב (או מחליפו) שהילדים והוריהם יהיו מסוגלים לקבל לא רק ילדים שונים, אלא גם תפריט שונה - אמנם בריא, אבל מלא מוקשים?
נתחיל בסכנה המרכזית, זו שתגרום בוודאות להתפרצות געשית בצהרונים - לא עוד קטשופ. בהתחלה תופחת הכמות לפעם בשבוע, ואז - גמילה מלאה מאחד מאבות המזון הפופולריים ביותר בקרב ילדי ישראל.
אם תיאכף תקנה זו, אתם תשמעו בכל מבזק חדשות: "נתפס תלמיד מבריח לשטח בית הספר אולר ושקיק קטשופ, שהוחרם".
נוסף על כך, הלחם הלבן יוחלף בלחם מדגנים מלאים, שיוביל לתלמידים מלאים - בעצבים, גם כי עליו יוכלו להניח רק שניצל אפוי, לא מטוגן.
וכשירצו ילדינו להמתיק את הגלולה המרה או את התפריט התפל, יגלו שאין סוכר, דבש או כל תחליף מתוק - גורל מר.
את השד העדתי נשאיר בינתיים בצד, אף שגם את הקוסקוס האהוב עומדים להשאיר מחוץ לתפריט, כי מעניין יותר יהיה לראות את תגובתם של ההורים.
סביר כי בטנם תהיה מלאה לנוכח האפשרות שהשינוי הבריא, לצד הפחתת קלוריות, ינפח את עלות סל המזון החדש בלפחות 15 אחוזים, ובודאי ביותר מכך.
גם אם עוד לא הספיק לכם, כדאי שאעצור כאן כדי לא לזרות לכם עוד מלח על הפצעים. לא שאני לא רוצה, אבל גם מלח אסור מעתה בצהרונים. בתיאבון!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
