תיירות ישראלית: להחיות את החזון

הישראלים, שמעדיפים לבלות את חופשת הקיץ השנתית שלהם ביוון, בקפריסין, בספרד ובטורקיה, עושים זאת מסיבה אחת ברורה: כדאיות. המחיר אטרקטיבי יותר, השירות טוב יותר, האתרים מטופחים יותר, בעוד אצלנו מטולה יקרה, טבריה ממש מוזנחת ובאילת המחירים מרקיעי שחקים.

"לבנות מלון בישראל היום זה לא פחות מנס", כך מיצה השר יריב לוין את מצבה העגום של התיירות בישראל בטקס חנוכת מלון הרודס בהרצליה לפני כשבועיים. לוין מבין שהוא בצרות. מצד אחד ישראל, המקודשת לשלוש דתות, היא פשוט אבן שואבת למאות מיליוני תיירים. הרי אין נוצרי בעולם שלא ירצה לפחות פעם אחת בחיים להגיע לנצרת, שבה נולד ישו, לכנסיית הקבר בירושלים שבה נקבר, ולסובב כנרת, שם, על פי מסורת בת אלפיים שנה, הילך קסם על הדייגים שעה שהלך על המים.

מצד אחר, משק התיירות בישראל נמצא בסטגנציה. ב־14 שנים (2014-2000) גדלנו מ־2.4 מיליון תיירים בשנה רק עד ל־2.9. 500 אלף נוספים המגיעים לישראל בבוקר, מצוידים בכריכים ובשתייה ויוצאים בערב כדי ללון בארץ סמוכה, לאחר שהספיקו לבקר בירושלים או בים המלח מבלי להשאיר בארץ ולו שקל אחד. ישראל יקרה להם. ככה לא בונים תיירות.

כדי להבין את גודל הצרה צריך להציץ בדשא הירוק של השכנים. רודוס, שמתפרנסת מתיירות רק בקיץ, צמחה באותה תקופה ב־75%, ואנטליה, הקטנה מישראל בכ־10%, גדלה פי שלושה וחצי. אין פה קסמים. ממשלת טורקיה, שבחרה להשקיע בענף הרווחי בהקצאת קרקעות, לרבות אישורי בנייה מהירים, בהלוואות מדינה ובוויתור על מיסוי, גרמה לכך שבאנטליה של 2015 תמצא 290,000 חדרי מלון (לעומת קצת יותר מ־51,100 בישראל כולה). בתמורה הרוויחה תחרות עצומה, פתרון תיירותי לכל כיס, לרבות למקומיים, פרנסה ישירה לעשירית מהתושבים והשפעה כלכלית על ענפים רבים.

השר לוין מבין שבכל הכבוד, "המצב הביטחוני הבעייתי בישראל" משפיע רק באופן חלקי, בעוד היעדר ההיצע משפיע באופן מוחלט. יעד של 10 מיליון תיירים ל־2025 הוא יעד מציאותי שהגשמתו דורשת עוד כ־30 אלף חדרי מלון. איך עושים את זה בארץ, שבה דרך הייסורים להקמת מלון אורכת כ־15 שנים (לעומת כשנה אצל שכנותינו)? זו כבר שאלה אחרת.

דקה לפני העברת התקציב הדו־שנתי, כדאי לשר האוצר הנמרץ לבחון את הנתונים המבטיחים: אם יקצה לתיירות 4% מהמחזור בענף, כפי שמקובל בעולם, כלומר, יכפיל את התקציב, ויקדם רפורמה לפיתוח חירום של התיירות, בתוך שנים ספורות תיהנה המדינה מהכנסה של עשרות מיליארדי שקלים, שישפרו את יכולת המחיה, יעניקו רווחה לעניים, ועל הדרך יספקו חופשות במחיר הוגן לכל עם ישראל האוהב לתור בארצו.

עוד לא מאוחר לבחור בדרך החזון.