"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תיירות ישראלית: להחיות את החזון

,עודכן

הישראלים, שמעדיפים לבלות את חופשת הקיץ השנתית שלהם ביוון, בקפריסין, בספרד ובטורקיה, עושים זאת מסיבה אחת ברורה: כדאיות. המחיר אטרקטיבי יותר, השירות טוב יותר, האתרים מטופחים יותר, בעוד אצלנו מטולה יקרה, טבריה ממש מוזנחת ובאילת המחירים מרקיעי שחקים.

"לבנות מלון בישראל היום זה לא פחות מנס", כך מיצה השר יריב לוין את מצבה העגום של התיירות בישראל בטקס חנוכת מלון הרודס בהרצליה לפני כשבועיים. לוין מבין שהוא בצרות. מצד אחד ישראל, המקודשת לשלוש דתות, היא פשוט אבן שואבת למאות מיליוני תיירים. הרי אין נוצרי בעולם שלא ירצה לפחות פעם אחת בחיים להגיע לנצרת, שבה נולד ישו, לכנסיית הקבר בירושלים שבה נקבר, ולסובב כנרת, שם, על פי מסורת בת אלפיים שנה, הילך קסם על הדייגים שעה שהלך על המים.

מצד אחר, משק התיירות בישראל נמצא בסטגנציה. ב־14 שנים (2014-2000) גדלנו מ־2.4 מיליון תיירים בשנה רק עד ל־2.9. 500 אלף נוספים המגיעים לישראל בבוקר, מצוידים בכריכים ובשתייה ויוצאים בערב כדי ללון בארץ סמוכה, לאחר שהספיקו לבקר בירושלים או בים המלח מבלי להשאיר בארץ ולו שקל אחד. ישראל יקרה להם. ככה לא בונים תיירות.

כדי להבין את גודל הצרה צריך להציץ בדשא הירוק של השכנים. רודוס, שמתפרנסת מתיירות רק בקיץ, צמחה באותה תקופה ב־75%, ואנטליה, הקטנה מישראל בכ־10%, גדלה פי שלושה וחצי. אין פה קסמים. ממשלת טורקיה, שבחרה להשקיע בענף הרווחי בהקצאת קרקעות, לרבות אישורי בנייה מהירים, בהלוואות מדינה ובוויתור על מיסוי, גרמה לכך שבאנטליה של 2015 תמצא 290,000 חדרי מלון (לעומת קצת יותר מ־51,100 בישראל כולה). בתמורה הרוויחה תחרות עצומה, פתרון תיירותי לכל כיס, לרבות למקומיים, פרנסה ישירה לעשירית מהתושבים והשפעה כלכלית על ענפים רבים.

השר לוין מבין שבכל הכבוד, "המצב הביטחוני הבעייתי בישראל" משפיע רק באופן חלקי, בעוד היעדר ההיצע משפיע באופן מוחלט. יעד של 10 מיליון תיירים ל־2025 הוא יעד מציאותי שהגשמתו דורשת עוד כ־30 אלף חדרי מלון. איך עושים את זה בארץ, שבה דרך הייסורים להקמת מלון אורכת כ־15 שנים (לעומת כשנה אצל שכנותינו)? זו כבר שאלה אחרת.

דקה לפני העברת התקציב הדו־שנתי, כדאי לשר האוצר הנמרץ לבחון את הנתונים המבטיחים: אם יקצה לתיירות 4% מהמחזור בענף, כפי שמקובל בעולם, כלומר, יכפיל את התקציב, ויקדם רפורמה לפיתוח חירום של התיירות, בתוך שנים ספורות תיהנה המדינה מהכנסה של עשרות מיליארדי שקלים, שישפרו את יכולת המחיה, יעניקו רווחה לעניים, ועל הדרך יספקו חופשות במחיר הוגן לכל עם ישראל האוהב לתור בארצו.

עוד לא מאוחר לבחור בדרך החזון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר