מה חשב לעצמו הרב מצפת, זה שבינתיים אסור לומר את שמו, שמגיעים לו תנאים של ניצב במשטרה?
אסור שיהיה צל של ספק, בפרשת הרב מצפת הנשים הן הקורבנות. ועדיין חייבים לשאול: דרך איזו מערכת חינוך ואיזו מערכת דתית עברו מי שהלכו להתייעץ עם רב וכשהוא אמר להן שעל מנת להיטהר עליהן לשכב איתו, הן שמעו את הדברים, ובמקום לתת לו סטירת לחי מצלצלת, לצרוח בבעתה ולזנק החוצה, הן נענו לטירוף.
שוב, הן הקורבנות, אבל צריך לשאול איך הן לא הרגישו שכאשר איש דת רוצה סקס, זה אומר שמשהו שם מעוות לגמרי? כמו שזה נראה כרגע - כאשר דבר לא הוכח ואולי הכל יתגלה כלהד"ם, ואנחנו בשלב החשדות בלבד - לא רק הרב צריך להיענש, אלא גם מערכת החינוך ואותה מערכת דתית שאותן נשים־קורבנות עברו דרכה. גם היא זקוקה לניעור רציני. על פי העדויות, הנשים ידעו מה קורה, גם בני הזוג שלהן ידעו מה קורה אצל הרב, ולאף אחד מהם לא היה נראה שמשהו שם חולני מהיסוד. איך זה קרה?
אם יתברר שמה שמספרים שקרה, אכן קרה, כי אז מעבר לכך שאדם מסוים לא היה צריך לקבל הסמכה לרבנות והוא יהיה חייב להיענש, משהו בסיסי יותר בחברה שלנו צריך תיקון. והמשהו הזה הוא הכבוד, שהוא כנראה מוגזם, שאנחנו מעניקים לבעלי סמכות דתית, גם כאשר כל פעמוני האזעקה צריכים לצרוח בקולי קולות. התורה דורשת מילדים לכבד את הוריהם, אבל כל ילד לומד גם שאסור לילדים לציית להורה שמצווה על ילדו לעבור על ההלכה. איכשהו הדבר נשכח כאשר מדובר על כבוד לרבנים.
מה שמזכיר את הרב והכומר שנסעו יחד ברכבת. בשלב כלשהו הוציא הכומר לחמנייה עם חתיכת בשר חזיר בתוכה. הכומר נתן ביס עסיסי ואמר לרב: "אח, אין לך מושג מה אתה מפסיד".
הרב שאל את הכומר: "אשתך הכינה לך את הסנדוויץ'?"
ענה הכומר: "כבוד הרב, אנחנו הכמרים לא מתקרבים לנשים".
אמר הרב: "לי אין מושג מה אני מפסיד? לך אין מושג מה אתה מפסיד".
• • •
בכל פעם שמתפוצצת פרשה מהסוג הזה, ולא משנה אם זה מרצה באוניברסיטה או רב (בימים אלה מסתובבות ברשת גם טענות על הטרדות מיניות שמיוחסות למרצה העובד בכמה מוסדות אקדמיים), השאלה הראשונה לטעמי נוגעת לא לעבריין המנצל נשים ו/או גברים במצב חולשה, אלא לא פחות מכך לקורבנות. מבלי לרמוז שהקורבנות אחראים למה שקרה - ברור שהם אינם אחראים - אלא כדי למנוע קורבנות עתידיים, חייבים לשאול מה עבר לך בראש כשהרב אמר שאתם צריכים לשכב?
מה בחינוך של ישראלים שומרי מסורת הביא לכך שרב מציע לגבר או אישה לקיים מגע מיני, והגבר או האישה לא מעיפים לו באותו רגע סטירה ומזנקים החוצה מייד מהחדר שבו הם נמצאים (שהרי גם בנים כבר נפלו קורבן לסמכויות דתיות)? היה ברור שמשהו כאן חולני, אז למה לא הכנסת לכבודו סטירה מצלצלת עם כל הלב?
ושוב, שלא יהיה ספק מי כאן הקורבנות, ומי הרשע בעל הסמכות המנצל את כוחו: הרב צריך כנראה להישלח לכלא (אם החשדות יתגלו כאמת ואם זה מה שיחליט בית המשפט), אבל גם המערכת החינוכית והדתית שבה עברו מי שהלכו להתייעץ עם אותו רב צריכה לעבור טלטול, שיהיה יותר מאשר לחץ פיזי מתון, ורצוי מידיהם של חוקרי שב"כ מיומנים.
ממנו תראו וכן תעשו
השבוע נפטר האדמו"ר מסערט ויז'ניץ. הוא שירת בצה"ל ואפילו נפצע במהלך שירותו. אילו יותר תלמידי חכמים היו לומדים ממנו (מהשירות, לא מהפציעה) - הם היו תורמים לא רק לעצמם, אלא לא פחות מכך לדמותו של צה"ל.
עניין חמור
פרשת השבוע של השבת הקודמת היתה פרשת בלק. היא נקראת על שמו של מלך מואב ששכר את שירותיו של בלעם בן בעור כדי שיקלל את בני ישראל שעמדו לעבור סמוך לארץ מואב. עצם המעבר של אבות אבותינו סמוך לממלכתו של בלק, עורר בעמו פחד. כאן מתחילה עלילה מסובכת אשר כוללת בין השאר חילופי דברים בין בלעם לאתונו.
כשלעצמי, תמיד הפריע לי משהו ברגע שבו מתקיימים חילופי הדברים הללו. אסביר: האתון חסמה את השביל הצר. בלעם היכה אותה והאתון התלוננה על כך. בלעם שמע את האתון מתלוננת מדוע הוא מכה אותה ומייד ענה לה עניינית והסביר מדוע עשה זאת.
ולא היה רגע אחד שבו הוא תהה מה פתאום אתון מדברת בלשון בני אדם. במקום זאת, הוא קיים עימה שיחה עניינית.
כל זה התמיה אותי עד לאחרונה. לא עוד: התעלומה באה על פתרונה. אני מבין מדוע בלעם ענה עניינית לאתונו בלי לתהות על התופעה של אתון מדברת.
כל זה קרה כאשר לאחרונה החבורה של החמורים אשר מכנה את עצמה אמני ישראל באה אל ההמונים בטענות משונות, ואילו ההמון ענה בצורה עניינית. כאילו זו תופעה טבעית שעדר חמורים משמיע טענות. וכיוון שיודע צדיק נפש בהמתו, אשיב מראש לטענה שבוודאי יש מי שחפץ להשמיע: אם זה בסדר לכנות מאות אלפי מצביעי ימין "עדר בהמות", זה בסדר גם לומר את האמת, שהכאילו־אמנים והפסאודו־אנשי־רוח הללו הם לא יותר מלהקת חמורים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו