ישראל וחמאס: לפעול בתיאום עם הרש"פ

הסכם שביתת נשק לתקופה משמעותית עם חמאס, תמורת מתן אפשרות לשיקומה ולפיתוחה של הרצועה, הוא הרעיון הסביר ביותר בנסיבות הקשות שנוצרו. שלום, כרגע, בלתי אפשרי, מבחינת חמאס; הארגון אינו מוכן לוותר, באופן עקרוני, על השימוש בנשק כדי להשיג את מטרותיו, ולעומת זאת, הוא יכול להסתמך על אינסוף תקדימים היסטוריים שבהם נאלצו גורמים איסלאמיים להשלים עם אויביהם לתקופה מוגבלת.

מבחינת ישראל, מצב כזה מאפשר סיכוי לשקט בדרום למשך שנים אחדות, ואם לא יעמוד חמאס בדיבורו, תוכל ישראל לחזור בה מן הצעדים שתנקוט על פי הסכם שביתת הנשק. אבל אם לא תטופל בעיית הגדה המערבית, עלולה הפסקת אש שכזו להגביר את האלימות החמאסית שם ולפגוע בשיתוף הפעולה הביטחוני עם הרשות הפלשתינית.

כפי שהיתה זו טעות מצידו של רה"מ לשעבר, אריאל שרון, להסתפק בנסיגה מעזה ובמהלך סמלי בלבד בגדה המערבית, ולהתעלם משלטונו החדש של הנשיא מחמוד עבאס, כך גם חזרה על מהלך דומה מצד בנימין נתניהו עלולה לגרום לכך שמה שנרוויח בעזה נפסיד בגדה המערבית.

אם נכון הדבר שמתנהלות שיחות עקיפות עם חמאס על הפסקת אש ונורמליזציה, יש הכרח בהידברות מקבילה עם הרשות הפלשתינית. ברור שאש"ף אינו מתלהב מן השמועות על הסכם קרוב בין ישראל לחמאס. הוא רואה בכך מימוש האיום של "הפרד ומשול" ומתן פרס לטרור, תוך התעלמות מן הגורם הפלשתיני הלגיטימי, הנמצא בתיאום ביטחוני מתמשך עם ישראל והפועל במישור המדיני הבינלאומי (גם אם ישראל אינה אוהבת זאת) תוך התנערות מטרור ומאבק בו.

אש"ף צריך לקבל מאיתנו עדכון באשר לשיחות (העקיפות, כנראה) עם חמאס, ואם אפשר להגיע להסכמות לגבי הפסקת אש באמצעות הרשות הפלשתינית או אש"ף (שהוא שותפנו הרשמי להסכמים המדיניים עם הפלשתינים) - מוטב. הסדר מדיני, ולו חלקי, עם אש"ף חיוני בפני עצמו, כדי להבטיח את המהלך בעזה. הסכם דו־צדדי עם חמאס עשוי להיות נוח לממשלת ישראל הנוכחית: עובדה שגם גורמים בימין הביעו תמיכה בתהליכי ליברליזציה כלפי רצועת עזה. אחרי הכל – ישראל כבר ויתרה על הרצועה, ואם יובטח שקט, ולו זמני, אפשר יהיה, אולי, לשכנע מדינות בעולם להכיר בכך שהרצועה איננה נמצאת באחריותנו.

אבל אליה וקוץ בה: שביתת נשק בעזה עלולה להחריף את פעילות חמאס בגדה, ולו בלבד כדי להצדיק, בעיני תומכיו, את נכונותו להסכם זמני עם ישראל, ואילו הרשות הפלשתינית עלולה, בשל התחושה שישראל מעדיפה את ההסדר עם חמאס על פני הידברות איתה, לצמצם את התיאום הביטחוני. במצב כזה יהיה נזקו של ההסכם גדול מיתרונו.