אביר איכות השלטון

בעיצומה של מערבולת הדם והדמע והזעם שבה נסתיימו חייו של אפרים ברכה נחוץ לשמור על קור רוח ולהיזהר מפני השלכת התינוק עם מי האמבט. חופש הביטוי וחירות הביקורת הם המסד לניהול דמוקרטיה נאורה ולניצחון בני האור על בני החושך. אסור שיסודות המתנכלים לערכים אלה ינצלו את הטרגדיה להגביל את התקשורת, שבלעדיה היו עברייני הצווארון הלבן - נוטלי השוחד ומפרי האמונים ומשבשי המשפט - מוסיפים להנהיג את המדינה במקום למצוא עצמם מאחורי סורג ובריח.

גם בעיצומו של היגון אין מקום לתהייה שמא לא היה מקום לשגר את ברכה אל העבריין פינטו כשמכשיר הקלטה צמוד לגופו. מי אם לא ראש יאח"ה יהיה מופת לאזרחים אחרים במלחמה הנצחית במושחתים? חרף הכאב, מפקדו יואב סגלוביץ' נהג נכון בהטילו על ברכה את המשימה הקשה מנשוא.

במלחמה הזאת היה ברכה האדם שמילא תפקיד מקביל לזה שנטלו על עצמם ההרוגים רועי רוטברג בנחל עוז ורועי קליין במלחמת לבנון השנייה. גם הוא שילם את המחיר, ואילו היה בידי הייתי מכריז הבוקר בשמו של אליעד שרגא שברכה הוא הראשון אשר יוכרז השנה כ"אביר איכות השלטון".

אך מצידם של בני החושך המלחמה הזאת מתנהלת באמצעים מלוכלכים. תומכי פינטו, שזכה ליחס מועדף בעיסקת הטיעון שעשו איתו יהודה וינשטיין ושי ניצן, הפיצו על ברכה דברי שקר, ומה שלא היה שקר לא היה ראוי לדיון ציבורי. על כך העיר אתמול סגלוביץ' בראיון עם אבי אשכנזי ב"וואלה" כי המידע המסואב־שקרי היה ידוע לתקשורת, אבל ברובה המכריע סירבה לעשות בו שימוש.

עם זאת, היועץ המשפטי ופרקליט המדינה נהגו נכון כשלא השליכו את המידע של כתב "מעריב" אבירם זינו נגד ברכה לפח האשפה אלא העניקו לו, לפחות, טיפול ראשוני. אין ברירה.

הקושי הוא עם מה שנתגלה אתמול במאמרו של מתי גולן ב"גלובס". הוא מצא כי יואב יצחק ואתרו news1 לא כתבו מילת גנאי אחת על העבריין המוכח פינטו, שהודה בעבירות חמורות ויישלח אי פעם לכלא; ואילו נגד ברכה פירסם דברים חמורים בלי להביא הוכחות ניצחות במשך כל השנים.

גולן הציע ליצחק להסכים לבחון באילו נסיבות נכתבו ההכפשות הסדרתיות על ברכה. מצטרף להצעה בפה מלא.