שוטרים בין הפטיש לסדן

אין ספק שהתנהל נגד אפרים ברכה מסע הכפשה והשמצה מופרך בלא שום אחיזה במציאות. המסע הזה היה מסע מכוון, מגמתי וביד מכוון. מסע לא יתואר ממש מבחינת הנבזות והדברים שנכתבו עליו.

איני יודע מה גרם לו לעשות את המעשה הנורא הזה. בסך הכל, לפני שהוא היה שוטר הוא היה בן אדם - לא פלדה, ולא בטון ולא רובוט. רק בן אדם.

לפני תשעה ימים, כתבתי פוסט בפייסבוק שקרא לחברים ולידידים להתייצב ולתמוך בו. שמחתי לראות שהרבה נענו לקריאה שלי, שיתפו את הפוסט וכתבו מילים חמות וטובות על האיש.

אני לא בטוח שאנחנו יכולים להתפנות כדי לחשוב על ערך הרעות ואיך הוא בא לידי ביטוי. איזה תמיכה הוא קיבל מהארגון, מהאנשים שעבדו אותו ושהכירו אותו, זה משהו שנצטרך לחשוב עליו בהמשך

ליבי על הפיקוד של המשטרה שבוודאי מצאו עצמם בין הפטיש לסדן. מצד אחד הם לא רוצים להיתפס כמטייחים וכמכסים ומחפים, ומצד שני הם כן אמורים לתת גיבוי כמערכת, כארגון וכמפקדים. כל אחד מהם כנראה מצא את שביל הזהב כמיטב יכולתו והבנתו איך הוא נע בין שני הכוחות האלה.

צריך לזכור שברכה לא נחקר ולא זומן לחקירה, כל מה שהיה זה דיווח על הצעת שוחד. מישהו הציע לו שוחד והוא מייד התייצב ודיווח על זה. האיש התנהג בדיוק כפי שמצופה ממנו וכפי שאנחנו מכירים את האיש: איש ישר, ערכי, הגון, עניו, ומקצוען. אין מטלה שהוא לא היה הראשון להתייצב ולבצע.

הכותב הוא ניצב משנה בדימוס ובעבר כיהן כראש היחידה לביקורת פנימית של משטרת-ישראל, כיום מרצה במחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת אריאל