רוח של תקדים

מכתב חריג בתוכנו ובמסגרתו שיגר בשלהי מאי יהודה וינשטיין אל בנימין נתניהו, וביקש ממנו להביא להכרעת השרים את הסוגיה אם ראוי אביחי מנדלבליט להמשיך ולכהן כמזכיר הממשלה. למרות שמכתבו של וינשטיין, שפורסם שלשום מאת רויטל חובל ב"הארץ", מגלה טפחיים ומכסה טפח וחצי, אי אפשר שלא להתרשם כי לדעתו מקומו של מנדלבליט הרחק משולחן הממשלה. כך עולה מן העובדות שנחקרו במשטרה לגבי מהלכיו של מנדלבליט במסגרת הפרשה הנושאת את שמם של גבי אשכנזי ובועז הרפז.

בפועל, חבל שווינשטיין לא אמר דבר דבור על אופניו, כלומר לא קבע את עמדתו בלשון נחרצת - כן או לא? אבל גם בצעדו החלקי יש התקדמות חשובה, שהנה נקבע תקדים שלפיו התנהלות בעייתית פוסלת אדם מלהיות חלק מהדרג הבכיר בהנהגת המדינה, למרות שהוחלט לא להעמידו לדין. מה חשוב מזה בימים שבהם אשכנזי כבר מקיים במקביל שיחות עם אישים פוליטיים, בהניחו שווינשטיין תומך בו מאז פרצה הפרשה ב־2010 וממילא יסגור את תיקו?

נתניהו העביר את פניית וינשטיין לתגובת מנדלבליט, שמצידו ביקש לעיין בכל החומרים, אבל הסניגוריה הצבאית המגוננת עליו הגיבה ודחתה מכל וכל את טיעוני היועץ המשפטי כלפיו (וינשטיין סירב להגיב על התגובה). הסחבת הישראלית המפורסמת שוב חוגגת, לנוחות כל הבוחשים בעניין. פרשת אשכנזי־הרפז ראויה לסיומת תקנית לגבי כל המעורבים והנזכרים בה, אבל בעניין הנקודתי של מנדלבליט עומדות בפני עצמן שתי עובדות בעלות משקל:

√ אם מה שיוחס ליואב גלנט הספיק לדעת וינשטיין ומיכה לינדנשטראוס כדי למנוע את מינויו לרמטכ"ל, למרות שלא ננקט נגדו הליך משפטי - הכיצד התנהלותו של מנדלבליט מאפשרת את המשך כהונתו כמזכיר הממשלה?

√ והעניין המעשי: המערכה היא במהותה על התאמתו של מנדלבליט להתמנות ליועמ"ש בינואר 2016. לדעתי לא, הוא אינו מתאים בסיבוב הקרוב. לא בגלל חלקו בפרשת אשכנזי־הרפז אלא מפני שהוא יגיע ללשכת היועץ המשפטי מהגוף הפוליטי ביותר שמעשיו נבחנים על ידיו מדי יום ביומו. מנדלבליט, ככל מזכיר ממשלה אחר, זקוק לתקופת צינון ארוכה. מזכיר ממשלה אינו יכול להיהפך באחת ליועץ המשפטי שלה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו