מי אשם בכניעה לאיראן?

גילדת השנאה בתקשורת כלפי ראש הממשלה נתניהו, נערכת לקראת החתימה על הסכם הגרעין עם איראן. הם כבר יודעים לקבוע שאם ייחתם ההסכם הרי שזהו "כישלון חרוץ" של נתניהו. לא חשובה הסכנה למדינת ישראל מכניעת המערב, אין משמעות לאיום על התרבות המערבית כולה, מה שחשוב שאפשר ללקק את האצבעות בהנאה ולהאשים את נתניהו.

לזכותו של ראש הממשלה חשוב לזכור שהוא היה המנהיג הראשון ובה בעת היחיד שזיהה את הסכנה שבמדינת טרור חמושה בנשק גרעיני. לא היתה במה בישראל ובעולם שנתניהו לא הזהיר מעליה מפני המזימה האיראנית. כמו במקרים רבים בעבר מנהיגים העדיפו לטמון את הראש בחול ולהתייחס לגרעין האיראני כצעצוע ילדותי. במקביל נערכה מדינת ישראל להסיר בכוחות עצמה את האיום האיראני. שהרי כל מנהיג ישראלי אחראי היה חייב להפנים שאם מנהיגי איראן מצהירים על כוונתם להשמיד את מדינת ישראל באמצעות נשק גרעיני, צריך לקחת את האיום ברצינות.

רק כשהעולם הבין שמדינת ישראל רצינית בכוונותיה, החל עיסוק אינטנסיבי בגרעין האיראני והוטלו עליה סנקציות שהיתה בהם אפשרות אמיתית להפסיק את המרוץ הגרעיני. אך מה לעשות שהנשיא אובאמה החליט בשלהי כהונתו, שמורשת ההשלמה וההכלה שלו עדיפים מניהול נכון של סיכון והחליט על התקפלות מבישה? לארצות הברית העייפה אין רצון ואין כוח להילחם. הנשיא ברק אובאמה ונציגי המעצמות החליטו, כפי המסתמן, להפוך את המערב לשטיח פרסי עליו יצעדו האייטולות מטהרן אל הפצצה הגרעינית.

התוצאה: הסכם כניעה שאמור להיחתם עם איראן. האשם: כמו תמיד בתקשורת הישראלית - בנימין נתניהו.

כמה חבל שיש מנהיגים בעולם שיודעים הכל על מה שיהיה מחר אך אין להם ידע ופרספקטיבה על העבר. הכניעה של הנשיא אובאמה היום מזכירה כניעה מבישה אחרת באותו לילה מר נמהר ב- 30 לספטמבר 1938 שבו נוויל צ'מברלין, ראש ממשלה בריטניה, ואדואר דאלאדייה ראש ממשלת צרפת חתמו על אדולף היטלר על הסכם מינכן. הסכם כניעה מביש שבו נקבע סיפוח חבל הסודטים שהיה בתחומי צ'כוסלובקיה לגרמניה.

עם שובו לבריטניה צ'מברלין נשא נאום מתלהם מול קהל נלהב, תוך שהוא מנפנף בנוסח ההסכם והסביר כי הוא האיש שהביא "שלום בזמננו". רבים בעולם שיבחו את ההסכם, כולל נשיא ארצות הברית והאפיפיור. הפופולריות של צ'מברלין הרקיעה לשחקים. רק וינסטון צ'רציל זעק מתוך ספסלי האופוזיציה "בריטניה היתה יכולה לבחור בין חרפה למלחמה, היא בחרה בחרפה ותזכה במלחמה".

הייחוס לנתניהו את הכישלון החרוץ שבחתימה על הסכם הגרעין האיראני, כמוהו כהאשמת צ'רצ'יל בחתימה על הסכם מינכן. בבריטניה זה לא היה קורה, לישרות הבריטית יש ביטוי גם בתקשורת, ישרות שחסרה מאד בתקשורת הישראלית.