"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לא להיכנע לפופוליזם

,עודכן

שרים וחברי כנסת שוכחים בתדירות גבוהה יחסית שבמדינת ישראל מצויים נשים וגברים מהחכמים ביותר בעולם.

צאצאי עם עתיק שבניו ידעו לקרוא, לכתוב ולהתפלל כשרוב האנושות עדיין היתה מורכבת מאנאלפביתים. יהודים שיצרו יצירות מופת רוחניות כשבאירופה הסתובבו שבטים לקטנים פרימיטיביים, שחיו לאורך ביצות אינסופיות ועבדו אלילי עץ ואבן. אזרחי ישראל, בני עם חכם ונבון, יודעים להבדיל בין התוך לקליפה ובין המהות לפירוטכניקה. ציבור שלא ניתן לשכנוע באמצעות טיעונים פופוליסטיים, הלקוחים מתוך "המניפסט הקומוניסטי" של מרקס ואנגלס. מעולם לא דיברו חברי כנסת כל כך הרבה על דבר כה מסובך ומורכב, שהם מבינים בו כה מעט.

יצחק הרצוג משוכנע שהוא גילה מנהיגות כבירה בדחיית ההצבעה על העברת סמכויות בעניין ההגבלים העסקיים. האזרחים, לעומתו, משוכנעים שתרגילים פרלמנטריים מזכירים את "משחקי הכס", ובשום אופן אינם יכולים להוות תחליף לאחריות ציבורית בנושאים לאומיים מהמעלה הראשונה. כל יום שבו ההכרעה בעניין מתווה הגז מתעכבת נגרמים נזקים ממשיים, ממוניים ותדמיתיים למדינת ישראל.

צריך מידה רבה של חוסר הגינות כדי לטעון כלפי רה"מ שהוא משרת את הטייקונים. חלקם הרי במישרין ובעקיפין, בארץ ובחו"ל, השקיעו הרבה מאוד כסף כדי שנתניהו לא ייבחר לראשות הממשלה. מעט מאוד טייקונים, אם בכלל, הצביעו אי פעם לליכוד.

אין טייקון בישראל שהיה מעלה על דעתו להציע לראש הממשלה להקים קרן בת 100 מיליון שקלים בניהולו. כל טייקון כזה יודע שבתוך 20 דקות ראש הממשלה היה מזמן את להב 433 כדי לחקור ולברר אם בהצעה אין משום שוחד. חבל מאוד שיש שרים, ואולי גם חברי כנסת, שמצויים בניגוד עניינים בנושא הגז. להבדיל מראשי ממשלה אחרים, בעשורים האחרונים, עם נתניהו אי אפשר "לגנוב סוסים". אין לו פורום מקורבים בעלי אינטרסים כלכליים ואין לו קבוצת נאמנים שהולכת איתו שנים רבות בדרכים עקלקלות. את זאת רוב הציבור יודע ואמר את דברו בנחישות בבחירות האחרונות. המאבק בעניין הגז הוא ניסיון להפיל את ממשלת נתניהו וחוסר יכולת להפנים את תוצאות הבחירות.

יש להצטער שראשי מפלגות בכנסת נוהגים באופורטוניזם מובהק, דווקא כאשר מדובר בסוגיה מרכזית בעלת השפעה לעוד שנים רבות. הציבור לא מופתע, הוא כבר למד להכיר את האנשים החזקים והצבועים שמתעקשים על הדברים הלא נכונים.

ראשי ממשלה נבחנים גם בשביעות הרצון הכלכלית וברווחת האזרחים. צריך מידה רבה של עיוורון כדי לחשוב שיש ראש ממשלה שימכור את מקומו בהיסטוריה הישראלית כדי להעשיר טייקון כזה או אחר. חשוב, לכן, לחזור במהירות להתנהלות רצינית ולא להפוך את נושא הגז לכלי ניגוח פוליטי. ביום הבחירות האזרחים לא יסלחו למי שבשל שיקולים קצרי מועד פוגעים באינטרסים כלכליים, מדיניים וביטחוניים ארוכי טווח של החברה הישראלית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר