ירושלים: יש משהו אחר באוויר

חמישי בערב, אחרי חצות. העיר ירושלים בשיכרון חושים מהאליפות הראשונה וההיסטורית של הפועל ירושלים, אבל מנכ"ל הקבוצה, גיא הראל, לא ממהר לשום מקום. את צלחת האליפות, זו שכולם חיכו לה כל כך הרבה, הוא מחליט לקחת למקום הכי פחות צפוי: להר הרצל, שם קבור סמ"ר ליאל גדעוני ז"ל, אוהד מושבע של הקבוצה שנפל בצוק איתן.

עבור אוהדי הקבוצה, הסיפור הזה ממחיש יותר מכל מהי הפועל ירושלים. עבורם, היא ההפך הגמור מהכוח השולט בכדורסל המקומי, מכבי ת"א. הם יגידו לכם שבזמן שמכבי לוטשת את עיניה לזרים הנוצצים באירופה - הפועל מאמינה בחיזוק הצביון הישראלי ומכריזה על כך בכל הזדמנות. שבזמן שבמכבי משחק דובר עברית אחד בלבד - בהפועל גם הזרים מצייצים בטוויטר בעברית קלוקלת. שבזמן שהפנים של מכבי הן של עו"ד בכיר ומכובד שלא תצליחו לחלץ ממנו חיוך - הפנים של הפועל הן של אורי אלון, יזם היי־טק

צעיר, כריזמטי ויפה תואר שנהנה לעשות סלפי עם האוהדים. עבורם, אין שום הפתעה בביקור של אנשי הקבוצה בבית העלמין בעיצומה של החגיגה.

הכדורסל הישראלי זקוק לשינוי שהפועל ירושלים מביאה כמו אוויר לנשימה, וזו לא קלישאה. בשנים האחרונות הצליחו קבוצות נוספות לקחת אליפות, אבל אף אחת מהן לא הצליחה לנצל זאת כדי לייצר יציבות לאורך זמן. בירושלים מבהירים שזו רק ההתחלה. היעד הבא הוא מקום נוסף שרק מכבי ת"א הורשתה עד כה לדרוך בו: היורוליג, המפעל הבכיר ביותר באירופה.

למפעל הזה לא נכנסים בזכות הצלחות או צלחות - אלא בזכות פוליטיקה, כוח וכסף, תחומים שקברניטי מכבי שולטים בהם ללא עוררין. למרות שהיא אפילו לא העפילה לגמר אליפות המדינה, וסיימה את הליגה כקבוצה השלישית או הרביעית בטיבה, מקומה של מכבי ביורוליג מובטח הודות לקשרים הענפים שבנו הצהובים בעשרות שנות שליטה בענף. וירושלים? היא זקוקה כעת למסע של שכנועים והפעלת לחצים. אתם מבינים? אלופת המדינה צריכה לשכנע מישהו שמגיע לה מקום בבמה המרכזית, כאילו היא לא הוכיחה את זה על המגרש. זה לא רק הכדורסל הישראלי שחולה, זה גם האירופי.

ולמרות הכל, יש רוחות של שינוי בכדורסל. לצד הארנה המרשימה בירושלים, נבנו באחרונה אולמות חדשים בדרייב אין בת"א, בחולון ובב"ש, שאולי תזכה בעתיד לנציגה בליגת העל. בחיפה ובנהריה כבר יש מתקנים ברמה גבוהה. אולמות אלו יכולים וצריכים להעניק לקבוצות שמשחקות בהם בסיס כלכלי שיהפוך אותן לקבוצות ראויות בליגה שלנו. אבל אולם גדול לא מביא קהל - ניהול נכון ושיווק חכם כן, ואלו שני מצרכים נדירים מחוץ לציר ירושלים־ת"א.

את הרוח החזקה ביותר מספקת כמובן הפועל ירושלים. מנהליה חוללו "מהפכה של שמחה", כמאמר שירו של עומר אדם. הם ראויים לכל מחמאה על ההיסטוריה שחוללו. אבל אוהדיה מקווים כעת שלא יקרה מהלך שבתקשורת מתארים אותו כ"מכביזציה", כלומר שימוש בכסף בשביל דורסנות וניצחון בכל מחיר. ירושלים צריכה לשמור על מה שהביא אותה עד הלום: חוסר הפחד לחלום, והאמונה שהאהבה, בסוף, מנצחת.