לילה לבן בתל אביב

1. ברכות להפועל ירושלים על אליפות היסטורית.ציניקנים יאמרו שזו אליפות עם כוכבית, כי בגמר היא לא שיחקה מול מכבי ת"א, אבל באותו אופן יאמרו שהיורוליג 2005 אותו מכבי לקחה לא היה מול צסק"א.

האליפות היא ניצחונה הגדול של הנהלת ירושלים, בעיקר בשנה האחרונה מול מכבי. אחרי הפיאסקו בגמר הגביע כשהעסק עמד להתפוצץ, ירושלים צירפה את דיון תומפסון וניצלה זחיחות של הנהלת מכבי שגם אחרי פציעת לנדסברג התעקשה לא לצרף ישראלי נוסף.

מגיע קרדיט גדול לצוות המקצועי שהרים את בר טימור מתקופה קשה, שינה ציוות לטוני גפני ובישורת האחרונה גם החזיר לחיים את ברייסי רייט.

2. האליפות היא סגירת מעגל עבור ליאור אליהו. מי שוויתר עליו בקיץ 2013 ראה אותו אתמול גוזר רשתות ומוכתר לישראלי המצטיין של העונה.

היו לו משחקים גדולים יותר העונה, אבל הוא הפך לסוג של עוגן. רק לפני שנה לעגו לו אוהדי מכבי ואתמול הוא צחק אחרון גם אחרי התקופה הקשה שעבר מבחינה אישית.

עכשיו מכבי מחפשת ישראלים בהרבה כסף, כאשר מתחת לפנס היה לה אחד כזה.

3. ועדיין המשחק החשוב יותר של ירושלים יהיה במשרדי היורוליג בשבוע הבא בברצלונה.

ישנם גורמים בהנהלת המועדון שרוצים ללכת צעד אחרי צעד ולא לקפוץ גבוה מדי אחרי הכישלון ביורוקאפ ומכך שהקבוצה תהיה בעלת התקציב מהנמוכים ביורוליג. ועדיין היא חייבת לעשות כל מאמץ כדי להיות שם. אם בורותימיאו סוגר את הליגה למועדון כמעט סגור בעוד כשנה, אסור לירושלים לפספס את הקריאה האחרונה.

4. בימים האחרונים שוב הותקפתי מכל עבר על שיטת משחקי הגמר. בשנה שעברה זה הוביל למתח הכי גדול שהיה כאן ואלמלא הפציעה של פאלמר ייתכן והיינו מגיעים לדרמה ענקית. אני לא מחסידי השיטה, אבל זה הרע במיעוטו.

הפיינל פור היה טוב כדי להחיות את הליגה לפני עשר שנים ואז לא היו בליגה הפועל ת"א, חולון, מכבי חיפה ואילת. לא היו לנו חמישה אולמות נהדרים שכיף לבוא ולראות בהם כדורסל.

הפיינל פור יהרוס כאן שמונה חודשים בשביל שואו מזויף של 48 שעות. עדיף להמשיך את השיטה הקיימת או אפילו לקיים סדרת גמר בשיטת הטוב משלושה משחקים ובא לציון גואל.