בתיאור רווי סימני "שושו" סודיים, ציין ח"כ באסל גטאס בראיון לקול ישראל בערבית אתמול בבוקר כי הוא נמצא "אי שם ביוון", אך אינו יכול לתת פרטים. "מה מאפייני ההפלגה הצפויה?" שאלה המראיינת. גטאס, שנשמע כמשתתף ב"מבצע חשאי" וכמי שמסתיר פרטים מכוחותיו העוינים של המודיעין הישראלי (של המדינה שבה הוא משמש חבר כנסת), אמר כי לא יוכל לענות על השאלה.
"אם כן, אתה מצטרף להפלגה שאינך יודע את פרטיה", הקשתה המראיינת, שכיוונה לגורל הפלגת הטרור הקודמת של המרמרה. כאן התעשת גטאס והפך מ"איש היחידות המיוחדות" לפוליטיקאי חמקמק. חיש מהר טען שמדובר במשט בלתי אלים של שלום וכי הוא עצמו עידכן במכתב מקדים את הרשויות בישראל - ובראשן את ראש הממשלה - בדבר כוונתו להפליג.
הראיון נסב סביב אירועי הביטחון האחרונים ותופעת הצטרפותם של יחידים מערביי ישראל לדאעש. את גטאס כל זה לא עניין. בהתרסה טען כי הוא מאוכזב מכך שהוא הח"כ היחיד שיפליג במשט ובכך קטף את הבונוס הראשון לקראת דירוגו המחודש ב"רשימה המאוחדת".
שוב ושוב הצהיר ח"כ גטאס כי כולנו צריכים להודות לו על יוזמתו הנחושה, שכן כל תפקידו הוא "לשבור את המצור שמטילה ישראל על עזה". כידוע, לאנשי ים כמו גטאס (צוללן, בערבית) רמת השמיעה במים קטנה להדהים. מ"שייט שלום" הפך גטאס כנראה לצוללן קומנדו, ולכן לא שמע את השאלות הנוקבות של מראייניו בערוצי הטלוויזיה הישראליים, שהטיחו בו שחמאס הוא תוקפן הרואה בישראל מטרה להשמדה, שלמעשה אין על עזה כל מצור וכי מעברי הגבול של הרצועה עם ישראל פתוחים ולכן נכנסים אספקה ומלט הממשיך לשמש לבניין המנהרות ההתקפיות.
בתשובה ענה גטאס במלוא הפשטות כי הוא בונה על כך שישראל מצויה בבידוד מדיני קשה ולא תעז להסתבך עם המשט "בכיכובו", ולכן יוזמה זו תצליח. הוא הדגיש כי לא ישראל היא שתקבע מה ייכנס לעזה, ולא ייתכן שאזרחי וילדי תל אביב ימשיכו לחיות במנעמים בעוד קורבנות האלימות הישראלית נהרגים ומצויים במצור.
למה התכוון הח"כ המכובד? כזכור, היו גבולות עזה ב"פילדלפי" פתוחים לרווחה באמצעות המנהרות, אך חמאס לא הסתפק בטובין אלא הבריח טילים ואמצעי לחימה אחרים. במקום לשפר את תנאי החיים של תושבי הרצועה בנו אנשי חמאס מערך ירי רצחני של טילים ומנהרות, שנועדו להרוג בין השאר גם בילדי תל אביב. על כך לא מחה גטאס ולו לשנייה. למרות כל זאת, לא היתה ח"כ חנין זועבי מרוצה מהמצב אז, ובצדק מבחינתה, שכן כל זה לא הספיק וחמאס הובס בצוק איתן.
עתה, כשמצרים הרסה מנהרות והשביתה את תעבורת הנשק והכספים כמעט לחלוטין תלוי חמאס באספקתו רק בישראל ובנמליה, אך אינו יכול להבריח טילים ואמצעי לחימה. לכך גטאס באמת אינו יכול להסכים, מן הסתם. כשהוא מדבר על "שבירת המצור" בהקשר של תל אביב הוא מתכוון לאותו מוטיב שמעודדים חבריו ברשות הפלשתינית, המדברים על "זכות השיבה" בסגנון הרצח ההדדי של הערבים זה בזה, אך הפעם בנו. צפויה לגטאס אכזבה נוספת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו