הפריפריה של גילה אלמגור

מלחמת תרבות. כך הגדירו זאת חלק מהעיתונים. קרב יצרי ופוליטי בין שרת התרבות לבין האמנים שהתדרדר במהרה למחוזות נמוכים אפילו לשיח הישראלי. הדעות בקרב האזרחים חלוקות לכאן ולכאן, אך דבר אחד צרם לנו במיוחד ביום שישי האחרון: גילה אלמגור, מובילת דעת קהל לאומית, כלת פרס ישראל, ועתירת זכויות בתרבות הישראלית צרחה על שרת התרבות משפט שמהדהד ללא הפסקה בראשם של אנשי הפריפריה הצפונית: "אנו מכתתים רגליים לפריפריה".

קשה להסביר כמה נראטיבים בעייתיים מקופלים בתוך האמירה הזאת. צריך להבין - הפריפריה הצפונית נאבקת שנים בניסיון לציירה כאיזה מקום מרוחק מעבר להרי האופל. במציאות המרחק מתל אביב למטולה הוא שעתיים וחצי. זה הכל. אמירה שכזו מייצרת ריחוק תודעתי, והוא מקור כל החטאים כלפי הפריפריה. מעבר לכך, מבדיקה שעשינו גילינו שהפעם האחרונה בה הציגה אלמגור באצבע הגליל, הייתה לפני יותר משנתיים וחצי, ושוב נוכחנו לגלות איך אמירתה מתנגשת עם המציאות. אני יודע שבתל אביב יש הופעות על בסיס יומי, אצלנו באצבע הגליל יש פעם - פעמיים בחודש. זה לא מספיק, ושרת התרבות תיבחן כעת במעשיה. כי לצאת בביקורת זה בסדר, אך בסוף חייבים להיות גם מעשים. אילו מעשים? למשל: תיעדוף תקציבי ליישובי ספר, הקצאת תקציבים ליוצרים מקומיים ביישובי פריפריה, סבסוד הצגות ראשיות ועוד. רשת המתנ"סים בקריית שמונה היא היחידה הפועלת בנושא, אך ללא עזרה ממשלתית נמשיך לסבול מאפליה.

גילה אלמגור באמירתה החזירה אותנו כמה שנים טובות אחורה, כאילו מישהו עושה לנו טובה שהוא בא להופיע בפריפריה. כנראה חלק מהגורמים שכחו שגם פה באצבע הגליל משלמים מיסים, גם פה באצבע הגליל רוצים תרבות, גם פה באצבע הגליל מבקשים ליצור אמנות.

עושים לנו טובה

צרם לנו לראות איך משרד יח"צ מנסה לגמד את טענתנו בעזרת כתבה מוזמנת , וקובע שאלמגור אכן הופיעה בפריפריה, וכדוגמא מצוינים בכתבה היחצנית מקומות כמו רחובות, מודיעין, אריאל, הרצליה וירושלים. האם זו הפריפריה של ישראל?? הניתוק זועק לשמים.

אין בכוונתנו לתפוס צד בעימות פוליטי, הדבר היחיד שעומד לנגד עניינו הוא פיתוח אצבע הגליל וכאשר אמנים בטוחים שהם מכתתים רגליהם לכאן, נוצרת תמונה מעוותת בה תחושה קשה כאילו עושים הם לנו טובה. רק השבוע קומיקאי מאוד בכיר סירב לבוא להופעה בקריית שמונה, אחרי שאנשין טענו כי הם "לא עוברים את גבול חיפה". כמה משפיל, כמה מעוות.

אנחנו בשינוי כיוון מבקשים להחליף דיסקט. לא ניתן לאף אחד להכפיף אותנו לאותו סדר ישן בו עלינו רק להגיד תודה לפוליטיקאי או לאמן שכיבד אותנו בנוכחותו. אנו גאים לגור בחבל הארץ הזה, אנו נגדל כאן את ילדינו, ונמשיך פה בצפון את מפעל ההתיישבות, למרות האתגרים ובזכות האנשים. אנו קוראים לגילה אלמגור וגם למירי רגב לעלות צפונה. בואו לבקר - שעתיים וחצי מתל אביב למטולה.