מוריד הגשם המטיר על קליבלנד מבול

יש מגמה אחת ברורה מאוד בסידרה הזו - דיוויד בלאט וצוות האימון של קליבלנד מכינים טוב יותר את המשחק. מלבד משחק 4, קליבלנד הגיעה עם ההתאמות וההפתעות הטקטיות הטובות יותר, אבל במשחק עצמו סטיב רק והצוות של הווריורס טובים יותר. הם כבר מנצחים את הרבעים האחרונים וההארכות בהפרש מצטבר של 45 נקודות, וגם ניצחו את השלב המסיים בכל משחק לחוד, גם כאשר הפסידו. גולדן סטייט לומדת טוב בהרבה את המשחק במהלכו.

גם משחק 5 היה סיפור של הפתעה טקטית ואחריתה. תבוסה נגד הרכב נמוך הביאה להפתעה קליבלנדית לא קטנה.

ויתור כמעט מוחלט דווקא על הסנטר הרוסי טימופי מוזגוב, שקלע 28 נקודות במשחק הרביעי. בהרכבים נמוכים משני הצדדים - נראה שבוגוט ואוזילי נחתכו סופית מהרוטציה הקליפורנית - הגבוה המשמעותי ביותר נשאר לברון ג'יימס, שדחק שוב ושוב את שומריו לאזור הטבעת, שם סיים בנקודות קלות.

אבל גם בצד המתנגד היה שחקן על שהגיב צעד אחר צעד. עם כל הכבוד להגנה של מת'יו דלבודובה על סטפן קרי, צריך לזכור שהיא נעשתה בחיפוי גבוהים.

ואז, בלי הגנת הפנים של מוזגוב, קרי החל להיכנס למשחק דווקא בכמה חדירות לאזור הצבע עם רפרטואר סיומות נהדר בימין ובשמאל. ואז מגיני קליבלנד נאלצו לתת לו חצי מטר נגד הצעד הראשון ואז היה לקרי נדל"ן לכדרר. ואז הוא החל לייצר מרווחים לקליעה. ואז מוריד הגשם של גולדן סטייט הוריד על קליבלנד מבול. את השלשה ה־95 בפלייאוף, השיא הקודם היה 58, הוא כבר השליך בנון־שלנטיות מ־9-10 מטרים.

הצד השני של לברון

השיח הציבורי בארצות הברית הוא הענקת תואר ה־MVP של הסידרה ללברון ג'יימס גם אם קליבלנד תנוצח בשישי או בשביעי והוא יהיה ה־MVP המפסיד הראשון מאז ג'רי ווסט בהפסד הלייקרס לסלטיקס ב־1969. החלטה מוצדקת לחלוטין. אבל בתוך ההאדרה של לברון אנשים שוכחים שלברון הוא חבילה שלמה.

הסגל הממוטט של קליבלנד כרגע הוא תוצאה של התעקשות שלו להחתמת קווין לאב תמורת שני שחקנים שנבחרו ראשונים בדראפט.

מספר הדקות הגבוה של קיירי אירווינג הפצוע בעונה הרגילה הוא תוצאה של סוג הקבוצה שלברון אוהב - לצד כוכבי המשנה.

והשמועות שדלפו לתקשורת מכיוונו הוודאי של ג'יימס כאילו "יש לחץ בקליבלנד לשיתוף הוותיקים בספסל", הזכירה לנו שבהשפעת לברון קליבלנד העמיסה את הספסל בוותיקים שרובם, אולי מלבד ג'יימס ג'ונס, חסרי שימוש עבורה עכשיו. ורובם גם חברים של לברון.

וכשבדיוני המורשת ההיסטורית מזכירים שללברון לא היה עד היום מאמן כמו שהיו פט ריילי עבור מג'יק ג'ונסון או פיל ג'קסון עבור מייקל ג'ורדן - אז גם חובה להזכיר: ריילי וג'קסון היו שניהם מאמני עונה ראשונה. הסופרסטארים האגדיים נתנו להם לעבוד ולהתפתח, ולא היו עסוקים בלהבהיר להם את מעמדם לעומת הכוכב.

זה הצד השני של לברון.