כמה מילים על חופש הביטוי

החלטתו של שר החינוך בנט להוציא מסל התרבות את ההצגה "הזמן המקביל" עוררה כצפוי סערה אצל הממונים מטעם עצמם על חופש הביטוי. ההצגה נכתבה בהשראת סיפורו של מחבל שהורשע בחטיפה וברצח של ישראלי, והיא הופכת אותו לגיבור. נוכח הסערה מתעוררת השאלה מה היה קורה אילו ההצגה היתה עוסקת ברוצח אחר של ישראלי אחר, נניח ביגאל עמיר.

משמעות ההחלטה של השר בנט היא שמשרד החינוך לא יקנה את ההצגה כדי שתוצג בפני תלמידים. נטען שההחלטה הזו היא פגיעה בחופש הביטוי. ובכן, יש לי תחושה שדעתם של ישראלים רבים שונה בעניין זה. הם אומרים כך: כאשר אתם משתמשים בכספנו כדי לממן הצגות, לפחות תתחנפו אלינו קצת ואל תחשבו אפילו לירוק לנו בפרצוף כאשר אנחנו מתבקשים לפתוח את הארנק. ואם מבחינת הממסד הכאילו־תרבותי, אי ההסכמה לחייך כאשר יורקים עלינו, זו פגיעה בחופש הביטוי, אז אתם יודעים מה? אנחנו יכולים לחיות עם זה.

אפשר גם לנסח זאת כך: הצגה שמתייחסת לרוצח כאל גיבור לא אמורה לקבל שום מימון ציבורי, בטח שלא ממשרד החינוך. זה חינוכי? מה יהיה השלב הבא? הצגה על התחבטויותיו של אנס ושודד קשישות? למה רוצח זה בסדר ואנס לא? אם חושפים תלמידים לעולמו של רוצח, למה לא לחשוף אותם באותה הזדמנות ללבטיו של אנס? שר חינוך אמור גם לשאול - וטוב ששאל - איזה סוג של בני אדם אנחנו רוצים שהתלמידים יגדלו להיות? כאלה שמסמפטים רוצח? אז למה שבאותה הזדמנות לא יזדהו גם עם אנס?

כמו שזה נראה - ולא בפעם הראשונה - יש לנו בעיות הבנה של משמעות המושג "חופש הביטוי". לא אחת מניחים שהמושג "חופש הביטוי" כולל מימון ציבורי למי שמוכן תמורת תשלום נאות לירוק עלינו. כלומר שלא די בכך שלא נפריע לירוק עלינו, אנחנו גם צריכים לעודד זאת ולשלם למי שמוכן להכפיש אותנו. למה? ככה.

הדרישה לכפות על הישראלים לממן הצגה המעוררת הזדהות עם רוצח של ישראלי מזכירה מנהג יהודי עתיק שפעם היה נפוץ הרבה יותר מהיום, של מלקות. יהודים היו משלמים ליהודי אחר - בדרך כלל לגבאי של בית הכנסת - כדי שיחבוט בהם. הזמן היה בערב יום כיפור והמטרה - לכפר בעזרת המלקות על החטאים. עם השנים, במיוחד לאחר השואה, אבל גם לפני כן, הורו רבנים לא מעטים לבטל את המנהג כיוון שלעם היהודי היו ממילא הרבה צרות. הם קבעו שאין צורך להוסיף על כך גם את המלקות. בכל מקרה המנהג דעך עד שהיום הוא כמעט שלא קיים אלא במקומות ספורים בלבד.

פעם סיפרו על יהודי שבערב יום כיפור ניגש אל הגבאי, נתן לו כמה מטבעות וביקש ממנו שייתן לו מלקות חלשות. הגבאי לקח את המטבעות, וכאשר הגיע התור של אותו יהודי ללקות היכה אותו הגבאי בתחילה מלקות חלשות ואולם כשהגיעו לסוף, היכה אותו את המכות האחרונות בצורה קשה וכואבת.

שאל היהודי את הגבאי, למה עשית זאת?

ענה הגבאי: כדי שתדע בשנה הבאה מה יקרה אם לא תשלם.

ואם כבר מדברים

ממשלת בולגריה הודיעה כי לא תסכים שמי שהיה חבר בכנסת ישראל יורשה לנהל בית בושת בתחומיה. גם להם יש גבולות.

יושבת

שולה זקן תדגמן בקמפיין של מכירת רהיטים וזה הגיוני, כי היא צריכה לשבת לא מעט. מצד שני, אולמרט כנראה ידגמן בקמפיין למעטפות.

טורקי קטן

בסוף הטורקים הם שהושיבו את ארדואן על כיסא נמוך.

מה הם רוצים?

אורן חזן כיכב השבוע בתחקיר מפוקפק למדי על מעלליו בבולגריה. כאשר חברי מרכז הליכוד מקבלים את אורן חזן בחיבוקים ובנשיקות, האדם הסביר שואל את עצמו מה בדיוק הם רוצים לקבל ממנו בתמורה?

למה לא פרצה סערה?

הידיעה שמקורה כנראה בארה"ב, שלפיה ישראל ריגלה אחרי שיחות הגרעין, לא עוררה סערה אצלנו - כפי שכנראה קיוו מי שהדליפו אותה.

סערה היה ראוי שתתעורר אילו היה מתברר שמי שאחראים אצלנו לעניין החליטו לא לרגל אחר שיחות הגרעין שנערכו בבירות אירופיות. עכשיו, כשאנחנו, הישראלים, יודעים שמי שצריכים לעשות זאת אכן ריגלו, אפשר לישון בשקט.