ממציא דרכו מחדש

1 מי שזוכר את ראשית דרכו של דיוויד בלאט כמאמן פשוט אינו מאמין למראה עיניו. ממאמן שדגל ברוטציות רחבות, חילופים תכופים, מיעוט כוכבים ותנועה בהתקפה הפך בלאט למאמן של שבעה שחקנים, עם שחקנים שמשחקים תשעים ומעלה אחוזים מזמן המשחק וכדורסל של בידודים בהתקפה. בהגנה תמיד היו לו דרישות מחמירות משחקניו, אבל עם הזמן בלאט ידע לעשות את ההתאמות לכל מקום ומסגרת שהגיע אליהם.

בסידרה הזאת הוא מעביר שיעור בכדורסל למי שלפני שנה רצה אותו כעוזרו. ההגנה של בלאט מתחילה בהתקפה. זה אמנם לא יפה לעין שלברון מרים קרן ורץ לנגוח, אבל בכך בלאט מרוויח המון: כדורסל שמאט את גולדן סטייט, פחות איבודי כדור, שחקנים שנחים בהתקפה במקום לנוע בטירוף ושולח שני שחקנים לריבאונד התקפה שמעכב את גולדן סטייט. מקבוצה שזורקת מעל מאה זריקות במשחק קיצצה קליבלנד לגולדן סטייט כ־15 אחוז וגרמה לשחקניה לתהות ולחשוב אחרי כל החטאה כי הכדורים הפכו להיות יקרים. עדיין לא מובן מדוע בתקשורת האמריקנית בלאט מקבל קרדיט מזערי אפילו ביחס לעוזרו טיירון לו. כשיענדו לו את הטבעת זה כבר לא ישנה, אבל הדרך לטבעת עוברת במשחק הקריטי הלילה.

בלאט כבר היה בסיטוציה הזאת מול פנאתינייקוס לפני שלוש שנים ביתרון 1:2, אבל למאמן ממול קראו אוברדוביץ' ולא סטיב קר, שטרם הגיע לסידרה (מדוע סטף קארי, למשל, לא מקבל בידוד מול דלאבדובה אלא רק חסימות?). הקורא מוטי בר נוי שלח לי אתמול מובאה בעניין מספר שמואל: "דברו אל דויד בלט לאמור: הנה חפץ בך המלך".

2 מינהלת הליגה בכדורסל חייבת לערוך במשחק האליפות טקס הוקרה מכובד לבלאט. אחת הליגות המושמצות בעולם זכתה אתמול לקורת רוח כאשר בכל העולם ראו כאשר בלאט הוצג ש"הוא זכה חמש פעמים באליפות ישראל". אז מי אמר שהליגה שלנו לא חשובה?