זו לא היתה הפעם הראשונה שנשיא ארה"ב ניסה לדבר עם הישראלים. למרבה הצער, הניסיון שלו השבוע לא היה מוצלח יותר מהניסיונות הכושלים שלו מלפני הבחירות. הנשיא האמריקני, מה לעשות, חושב כמו שמאלן מצוי, והחליט לפנות אליהם רגע אחרי שהישראלים בחרו בנתניהו. אובאמה, כך נראה, לא יודע שהמועמד הישראלי לאוסקר בקטגוריית שחקן המשנה הוא יצחק הרצוג.
כדי לעזור לנשיא האמריקני להבין למה שוב ושוב הוא לא מצליח לשכנע את הישראלים, כדאי לו ללמוד על אירוע שהתרחש פעם בבית הכנסת הגדול בבוקרשט, בירת רומניה.
באחת השבתות הופיע בבית הכנסת יהודי שלא נמנה עם המבקרים הקבועים במקום, או ליתר דיוק מעולם לא היה קודם לכן בבית הכנסת. אותו האיש היה לבוש חליפה יקרה, על צווארו נקשרה עניבת משי אדומה ובוהקת, ולרגליו נעל מגפיים מעור תנין.
מייד ניגש אל האיש רב בית הכנסת, ושאל אותו לפשר ביקורו.
האיש בחליפה ענה: "רבי, באתי לבית הכנסת כיוון שברצוני להודות לאל. בשבוע שעבר הנחתי תפילין בפעם הראשונה ומייד לאחר מכן הגיע לאחת החנויות שלי אדם והזמין סחורה במיליון דולר. התעשרתי - ואני חייב להודות לאל".
הרב הביט באיש ופניו התמלאו עצב: "אולי תוכל להסביר לי משהו?" פנה אליו בשאלה, "אני מניח תפילין בכל בוקר, מתפלל שלוש פעמים ביום, מודה לאל בכל רגע שאני יכול - ובכל זאת אין לי כלום, אני חי בעוני, המשכורת שלי עלובה, ואין לי כלום".
היהודי בחליפה היקרה הביט ברב: "אני יודע למה זה ככה", אמר, "זה משום שאתה נודניק".
הישראלים, אדון אובאמה, הבינו כבר שאתה לא אוהב את נתניהו, והחלום שלך הוא לראות מדינה פלשתינית. עוד ראיון אחד שבו תנסה להבהיר את זה, ותגלה שאתה היחיד שיישאר ער מול אילנה דיין.
קראתם אותנו
שבוע הספר נפתח השבוע בסימן הבעות חרטה על חוק הספרים.
החוק יצא לדרך במטרה לחסל את מבצעי הארבעה במאה. השבוע רבים כבר הגיעו למצב שבו הם מתגעגעים לעשרה בחמישים.
הרעיון המקורי בחקיקה ביקש לפקח על מחירי הספרים, כדי שלא יהיו נמוכים מדי. יוזמי החוק הציפו אותנו במשפטים מתנשאים כמו "ספר זה לא עגבנייה". הם רצו להגדיל את רווחיהם של הסופרים ובפועל גרמו לכך שנמכרו פחות ספרים וכתוצאה, הסופרים הרוויחו פחות.
עכשיו כולם מחפשים אופציית נסיגה אלגנטית מהחוק, כדי לאפשר לחנויות להחזיר את המבצעים של פעם, ולמכור יותר, כמו עגבניות. אולי הישראלים יחזרו לקנות הרבה ספרים.
בימים שהתלהבו מעניין החוק, תומכיו דיברו על כך שהישראלים קונים הרבה ספרים אבל קוראים מעט. זו היתה התנשאות ויהירות שלא התבססו על עובדות, ובכל מקרה זה לא יכול להיות תירוץ לעליית מחירים.
אפשר לסכם: לפני חוק הספרים היה לנו שוק חופשי שעבד יופי. באו הפוליטיקאים, התערבו בשוק, ועכשיו כולם סובלים: הישראלים קונים פחות ספרים כי המחירים עלו, והסופרים מרוויחים פחות כי ספרים לא נמכרים.
זה מה שקורה כאשר מחוקקים מפתחים יומרה של מחנכים, ולא של מנהיגים.
נדבקו בסטיגמה
צעירי מרצ עברו השבוע בסופרמרקטים וסימנו בעזרת מדבקות מוצרים שיוצרו בהתנחלויות. הפעילות הזו מתאימה למעופפים שהיו בטוחים שהם ינצחו בבחירות, כי ככה כתבו ב"ידיעות". רגע אחרי שהפסידו בבחירות, רבים מהם עדיין לא מבינים שבישראל יש יותר אנשים שבזכות המדבקות של מרצ יקנו מוצרים מההתנחלויות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו