"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

האנטישמיות חוגגת

,עודכן

ממשלות ישראל שגו כשלא שעו לאזהרות מפני לידת החרם על ישראל. הן זילזלו בסימניו כאילו היו תאים טרומיים בלבד של סרטן פוליטי. האופוזיציה החמיצה את נושא החרם ולא נגחה בממשלה על אדישותה. גם היא לא הבינה במה מדובר.

עתה התפרץ במלוא עוזו מפני שהפלשתינים אינם רוצים לנהל משא ומתן מדיני ומעדיפים להתמודד בזירה הבינלאומית, שמרכיביה הם סוגים שונים של חרם ותעמולה: החל בתעמולה עוינת של "שוברים שתיקה" בציריך, שווייץ, וכלה בהדחה מפיפ"א ובלחץ חברתי־כלכלי להימנע מכל עיסקה עם ישראל כפי שעלה אמש בהודעה הדרמטית והמפתיעה של מנכ"ל אורנג' בצרפת. האנטישמיות חוגגת.

ישראלים תמימים המוצאים כף זכות אנושית בפעילי החרם תוהים מה הקשר בין סירוב לקנות מוצר מאריאל לבין תערוכה עוינת לחיילי צה"ל בשווייץ. יש גם יש, זה כמו הזיקה בין פסק דין לבין גזר דין. הכל מיקשה אחת, הכל מורסה אחת, וכולה תחת כותרת הגג של ערעור על זכות קיומה של ישראל.

מלכתחילה היתה פעילות החרם זעירה. עדיין היא קטנה, אך מתרחבת, וסוף סוף החלה להדאיג את הממשלה. אויבי ישראל - מניפה רחבה שהיא קואליציה פלשתינית־ערבית־אנטישמית - מרעישים נגדה בתופים ובמחולות, והמענה היהודי מתעורר רק עתה. בסוף השבוע יקיימו ד"ר מרים ושלדון אדלסון מפגש ראשון של תורמים יהודים בארה"ב, ואילו בארץ ובמקומות אחרים בעולם הכל מתנהל בעצלתיים, ובמידה ניכרת של פירוד וריחוק וזרות.

כאשר התברר כי ארגון "שוברים שתיקה" מעתיק את פעילותו לזירה הבינלאומית, ממש כמו הפלשתינים, ניסתה ציפי חוטובלי לסכל את צעדם באורח דמוקרטי אצל ממשלת שווייץ ולא עלה בידה, ובין השאר נאלצה לגלות באכזבה כי היהודים המקומיים חוששים לצאת לרחובות, והשגרירות הישראלית חסרת אונים.

כך אירע בכניסה לקונגרס פיפ"א שכמעט הדיח את ישראל מהכדורגל העולמי; ובאוניברסיטאות אמריקניות יוקרתיות שבהן נחשפת פעילות של כסף ונפט ערביים לעידוד החרם על האקדמיה הישראלית; ובנמלים שעל רציפיהם השתלטו פעילי החרם למנוע פריקת סחורה מאוניות כחול־לבן.

אתמול נתגלתה בכנסת תמונה מעציבה. ליד ראשת מרצ זהבה גלאון ישבה ח"כית בלתי מזוהה והפריעה ללא הרף לנאומה של שרת המשפטים איילת שקד. למה? מדוע? שקד יכלה להניח כי רק ח"כי הרשימה המשותפת הערבית ישסעו אותה בקריאות ביניים, והנה גם ממרצ.

רגע, מדוע? מרצ אינה יודעת כי אנשי החרם לא יטרחו לבור את המוץ מן התבן? לא יבדקו בנמל גנואה איזו סחורה יצאה מאריאל ואיזו מנהריה? שהם יחרימו כל מה שהוא כחול־לבן? ומה כה מקומם את מרצ כאשר נאמר כי החרם הוא הצורה העדכנית של האנטישמיות החדשה? נכון או לא נכון, אין סיבה שאמירה כזאת כה תקומם את מרצ, או שמרצ אינה מה שחשבנו.

מכל מקום, חרם הסטודנטים באנגליה והתערוכה העוינת בציריך והביבליוגרפיה הזדונית בפקולטות שיצא להם מוניטין בארה"ב מלמדות כי הקואליציה של הרשות הפלשתינית והאנטישמים מצאה לה פינה חדשה להתגודד נגד היהודים. לא רק נגד ההתנחלויות. המלחמה בשער.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר