"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פרהוד - חלק מההיסטוריה שלנו

,עודכן

ב־25.4.1939 נפתחה בעיר זיסן שבדרום ברלין תחנת שידור נאצית ראשונה ששידרה בערבית למזה"ת ולצפון אפריקה. במכונת התעמולה הזו פעלו צוותים רבים, שכללו כוח אדם אזרחי וצבאי, ובהם סופרים, מתרגמים, אנשי אקדמיה ומזרחנים. בין השאר, כיכבו בשידורים מהגרים ערבים ומנהיגים ערבים. מי שהיה השדרן המיתולוגי ומנהל התחנה בשפה הערבית הוא יונס בחרי, עיתונאי מהגר ממוצא עיראקי שהגיע לברלין אחרי שברח מעיראק, שם הוטל עליו גזר דין מוות בעקבות פעילות אנטי־בריטית. הוא גויס על ידי פריץ גרובה, שגריר גרמניה בעיראק, ופתח את השידורים שלו בדרך קבע עם אמירתו המפורסמת "לורד האו־האו הערבי, כאן ברלין שלום לערבים".

התחנה שידרה תעמולה אנטי־בריטית, אנטי־אמריקנית, אנטי־סובייטית ובייחוד אנטי־יהודית. התעמולה סייעה בהחדרת האנטישמיות הרדיקלית אל המזרח התיכון, שבו מצאה קרקע משותפת עם הזרמים האנטי־יהודיים באיסלאם. המסרים שנכללו בשידורי התעמולה יועדו למטרות שונות, ובהן: רכישת אהדת האוכלוסייה הערבית לנאצים ולפיהרר; הסתה אנטי־יהודית פרועה - האשמת היהודים בגזילת כספי הערבים ובאחריות לכל ההרס בעולם הערבי; תמיכה בשאיפותיהם הלאומיות של הערבים; הסתה נגד השלטון הבריטי והצרפתי, חיזוק רגשות לאומיים והבטחות להענקת עצמאות לכל מדינות ערב.

בחג השבועות תש"א, ב־1 ביוני 1941, החל ה"פרהוד" בעיראק, פוגרום ביהודים על ידי המון מוסלמי זועם. במסגרת המהומות נרצחו כ־200 יהודים ואלפים נפצעו. רכושם של היהודים נשדד ובתים רבים הוצתו. ועדת חקירה לבחינת האירועים הוקמה מטעם ממשלת עיראק, ומתוך החקירות התברר כי התעמולה הנאצית ששודרה מרדיו ברלין היתה אחת הסיבות העיקריות לטבח ביהודי עיראק וכי ההסתה המתמשכת כנגדם העניקה הכשר למעשי הרצח. כמו כן, הצביע דו"ח החקירה על האחראים לטבח ועל הגורמים שהביאו להתפרעות, והם הפעילות הנרחבת של ד"ר גרובה ופעילותו של המופתי של ירושלים אז, חאג' אמין אל־חוסייני, שהגיע לעיראק כבר באוקטובר 1939 כפליט מפלשתינה והחל להסית נגד יהודי עיראק.

ואולם למרות חשיבותם בהיסטוריה היהודית המודרנית, למרבה הצער אירועי הפרהוד אינם מוכרים כמעט בישראל ואינם נלמדים בבתי הספר. מדוע הסיפור של המזרחים בישראל אינו הנרטיב הערכי שיש ללמדו? כמה פעמים ראיינו באמצעי התקשורת בישראל ניצולי שואה מלוב, מתוניסיה או ממרוקו? ההיסטוריה של יהודי אירופה נלמדת בישראל כאילו היא ההיסטוריה היחידה של העם בישראל בכללותו. קיימת הזנחה פושעת בכל הקשור ללימודי יהדות המזרח. התלמידים בבתי הספר לומדים על השואה ועל מלחמת העולם השנייה שהיתה באירופה, אך אינם יודעים כמעט דבר על מה שהתרחש כנגד יהודי לוב, עיראק, מצרים, תימן ומדינות נוספות.

טוב יעשו שר החינוך נפתלי בנט ושרת התרבות מירי רגב אם יכניסו אל תוך מערכת החינוך את תרבותם העשירה של יהודי ארצות ערב, אשר מהווים כיום יותר מ־55 אחוז מתושבי ישראל היהודים.

הכותב הוא מזרחן וחוקר בכיר במחלקה ללימודיהמזרח התיכון באונ' בר־אילןטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר