למה השביתו את נמלי הים למשך יממה - דבר שעלה למשק לפי כלכלני התאחדות התעשיינים כ־75 מיליון שקלים? אולי אלה הנמלים הפרטיים. אולי בת המצווה של מישהו בוועד. זה באמת כל כך משנה?
עולם המונופולים המפא"יניקי מעולם לא נראה כה ברור. למישהו בוועד עף הסעיף. אחר מפחד מהקללה הנוראה הזאת, תחרות. אז, יאללה, להתפזר לבתים. יש בית דין, אין בית דין. שורפים את המועדון.
יש להם הסכמי שכר יותר מנדיבים, סופר־נדיבים. לא הגיוניים בשום שוק עבודה מתוקן. וכעת רוצים "להפיל" עליהם את הדבר הנורא הזה, תחרות. פתאום הם יצטרכו לעבוד מול חברות מהעולם. אז הלחץ עושה את שלו. ומדי פעם מישהו תופס קריזה ורוצה לסגור את השערים הימיים.
כל השביתות הפתאומיות האלה רק מדגישות עד כמה צריכה לשמור הממשלה על הנחישות שלה ולקדם את הרציפים הפרטיים. למרות הפחדים הגדולים של הוועדים, הם לא יהפכו למיותרים. תהיה עבודה, אבל אולי תהיה ירידה מהאולימפוס. תנאים של בני תמותה, עמך ישראל, אנשים שעובדים במקומות נורמטיביים למחייתם ויודעים ששני הדברים הבטוחים הם המסים והמוות.
הגירוש מגן העדן הסוציאליסטי הוא קשה. כי פתאום בזיעת אפך תאכל סטייקים, ואי אפשר לסגור את הנמל כי יש בר מצווה לחבר בוועד. האם צריך להבין את זה? לא ממש. הם צריכים להבין את כל השאר. את עם ישראל ששילם מחיר כלכלי כבד מדי על חוסר תחרות בנמלי הים, על עוד מונופול עם היד על השאלטר שיכול לסגור ולפתוח את הנמלים כי בא לו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו