עת לעשות, ללא רעשי רקע

נראה כי נקעה נפשו של רה"מ בנימין נתניהו מכל גוררי הרגליים, מהרגולטורים הישנוניים ומהביורוקרטים הבכירים. כאלו שיודעים לדבר גבוהה גבוהה על סדרי שלטון ומינהל ולא מצליחים לקבל החלטות בנושאי ליבה בסיסיים הנוגעים לחיינו במדינה. כמה שנים רגולטור, מוכשר להפליא, יכול למשוך החלטות בנושא משק הגז? כמה ועדות ותת־ועדות צריך על מנת לקבל הכרעה בנושאים שנוגעים לכל אזרח? רצון טוב הנישא על גלי פופוליזם תקשורתי לעולם לא יכול להיות תחליף לאומץ לב מנהיגותי, נחישות ויוזמה. המנהיגים הדגולים בהיסטוריה נבנו על החלטות שלא היו פופולריות בשעת קבלתן. מנהיגות אמיתית היא שילוב שבין כהן ונביא, בין מעשה לחזון, בין עבר לעתיד. מי שתקוע בהווה הביורוקרטי יגלה חיש מהר שאיבד את העתיד.

ישראל יושבת על לוח טקטוני מסוכן, חובה לכן לקבל החלטות והכרעות במהירות. אילו בן גוריון בתש"ח היה ממתין להסכמות של התקשורת, אנשי הרוח, הספרות והאקדמיה ופעילי ברית שלום, עד היום לא היתה לנו מדינה. היכולת לקבל החלטות היא מבחנה העליון של המנהיגות.

מההתנהלות בימים האחרונים אפשר להתרשם שבקדנציה הרביעית שלו בנימין נתניהו החליט לקחת את המושכות לידיו ולהוביל את עגלת הקיום של המדינה במהירות ובנחישות, על אף כל המהמורות שבדרך. חובה להוביל רפורמות ותיקונים הכרחיים בתחומים רבים ומגוונים בביטחון, בכלכלה, בחינוך ובחברה. עדיף בעיניי שיתקיפו את הממשלה על עשייה מאשר על חוסר עשייה. חשוב מאוד לקבל החלטות - הגם שלעיתים אינן מושלמות - מאשר לשבת בחיבוק ידיים ולחכות לתמיכתם ולהסכמתם של ביורוקרטים שרוצים לחזור הביתה בשלום בסוף היום מבלי שיצטרכו לענות של שאלות בתקשורת (שיש לה אג'נדה מאוד ברורה, אג'נדה שהיא שילוב של שמאלנות מדינית, סוציאליזם חברתי ופופוליזם זול). בין הביורוקרטיה והמשפטיזציה, המדינה יכולה ללכת לאיבוד. אוי למדינה המתנהלת כחמורו של בורידן שמרוב התלבטות בין מספוא למים, מת מרעב. כאשר ממשלה נבחרת משדרת חולשה, הפקידות ובתיהמ"ש נכנסים לתוך הוואקום ועושים בתוכו כבשלהם. הנהגה חייבת להוביל, לשם כך היא נבחרה, בבחירות הבאות שוב יגיד העם את דברו.

בפני הממשלה החדשה שהוקמה לאחרונה ניצבים אתגרים מהמעלה הראשונה. איראן לא מוכנה להרפות מהניסיונות שלה להשיג נשק גרעיני, בעזה במקום לשקם את התושבים משקמים את מאגרי הנשק, החיזבאללה שסופג מכות קשות בלבנון עתיד לפרוק את התסכול שלו בצפון. בתחומי החברה והכלכלה יש לקבל החלטות דחופות בעניין הורדת עלות המחיה ויוקר הדיור. לאפשר את התגברות רוח היזמות והמצוינות הישראלית ובו בזמן לדאוג לחלשים בחברה. חובה לקדם את מערכת החינוך ולהוביל תחרות והתייעלות בתקשורת והרשימה עוד ארוכה.

שרי הממשלה חייבים לקפל שרוולים ובמהירות לקבל החלטות ולהוביל מהלכים הכרחיים. הציבור בחר בהם מתוך ציפייה לגיטימית שימעטו לדבר וירבו לעשות. אל להם לשים לב לביקורת בתקשורת; מה שלא יעשו - התקשורת ממילא תבקר אותם. הציבור בישראל מושפע מעט מאוד מהתקשורת.

"עת לעשות", דורש הציבור - ובצדק.