מתנת הפרידה של דנינו
כן, המשטרה שהכניסה אצבע לעין של כמה ראשי ארגון פשיעה וכנראה פיענחה כמו מקרי פשיעה חמורים שהתרחשו כאן בשנים האחרונות, זו אותה משטרה שרבים בציבור הישראלי התרגלו לצחוק עליה, להעליב את שוטריה וללעוג להם.
זו אותה משטרה שנמצאת בהפגנות ויורקים על שוטריה, זורקים עליהם אבנים והופכים להם את הניידת - ואחר כך מאשימים אותם באלימות, זו אותה משטרה ששוטריה מנסים שחופי הים שלנו יהיו נקיים משיכורים וגנבים - ואחר כך מאשימים אותם בהתנכלות מכוונת. זו אותה משטרה ששוטריה היו שותפים וסייעו בחקירת פרשת השחיתות ״פישר-מלכה״ ומאשימים את שוטריה בשחיתות, כן זו אותה משטרה שהפכה לשק החבטות הישראלי כמעט בכל נושא.
מי שמכיר את המשטרה הזו יודע שכמו בכל ארגון אחר יש גם בתוכה עשבים שוטים, גדולים וקטנים, אבל יש רבים אחרים שאינם נחים לרגע: עוקבים ומתצפתים מאזינים ורודפים, והכל כדי להגיע בסופו של דבר לראיות על ביצוע עבירות ולשים כמה שיותר עבריינים שאין להם לא דין ולא דיין - בכלא.
אף אחד עדין אינו יודע מה בכל הסיפור הזה - שחלקו הקטן מותר עדין לפרסום - יבשיל בסופו של דבר לכתב אישום והיו כבר דברים מעולם, אבל גל המעצרים הזה הוא הוכחה לכך, שמתחת לפני השטח המשטרה מנהלת מאבק עיקש בפשיעה המאורגנת.
המפכ״ל דנינו צפוי לסיים בקרוב כהונה בת ארבע שנים וקצת. בתקופתו ידעה המשטרה ימים טובים וימים פחות טובים. דנינו עצמו אינו חף מביקורת, אבל לזכותו ייאמר שליווה את התיק הזה כבר בשנת 2003 בהיותו ראש היאחב״ל ובהיותו ראש אגף החקירות והמודיעין וכמפכ״ל דרש לבדוק מחדש תיקי חקירה ורצח בלתי מפוענחים כמסר ערכי שאומר "לא מוותרים". הפרשה הזו היא מבחינתו סגירת מעגל. ולקראת סיום תפקידו גם סוג של - מתנת פרידה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנואיציק סבן
כתב משטרה
כתב "ישראל היום" לענייני משטרה מאז שנת 2008. התחיל את דרכו בתקשורת ב-1993. את דרכו החל ב"מעריב" ככתב בשפלה, ולאחר מכן שימש כתב צבאי ורכז כתבים. בשנת 2001 עבר ל"ידיעות אחרונות", שם שימש כתב באזור לכיש ורצועת עזה, ולאחר מכן כתב משטרה. בשנת 2004, בעת שסיקר פיגוע שבו נרצחו שלושה חיילים בהתנחלות ״מורג״ שבגוש קטיף, נפצע סבן ברגלו מאש שנורתה על ידי מחבל שהסתתר בקרבת מקום. כתוצאה מהירי רוסקה ירכו הימנית, והוא נותר חשוף על הקרקע וזעק לעזרה. תת-אלוף במיל׳ שמואל זכאי, שהיה באותה עת מפקד אוגדת עזה, היה זה שפינה אותו למחסה בקרבת מקום. לאחר שטופל במקום, פונה לקבלת טיפול רפואי בבית חולים סורוקה שבבאר שבע. בבית החולים נותחה רגלו הימנית של סבן, והוא נותר נכה ברגלו. עם זאת, כעבור כחצי שנה של החלמה בביתו, שב סבן לסקר את ההתנתקות מגוש קטיף.