אופק מדיני: לאותת ליוזמה הערבית | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אופק מדיני: לאותת ליוזמה הערבית

, עודכן
0

ביום חמישי האחרון, בעת שצפיתי בנאום ההשבעה של הממשלה, קיוויתי שראש הממשלה בנימין נתניהו יפתיע ויציג את מדיניותו־שלו לתקופת הכהונה הבאה, תוך כדי התייחסות לציפיות מן העולם, ואל מול התחושה שלא ארה"ב ולא אירופה יהיו מוכנות להעניק לו חודשים ארוכים של חסד עד שיציע מהלך מדיני. בהחלטת מועצת הביטחון בנושא הקפאת ההתנחלויות הוא רואה משום סיכון, כפי שהוא חושש מהחלטות מועצת הביטחון, שתציג את עקרונות הסכם הקבע הישראלי־פלשתיני, ואשר ארה"ב לא תטיל עליה וטו. אם אכן חשוב לו כל כך למנוע מהלכים כאלה, ואם חשוב לו כל כך למנוע מן הפלשתינים להוביל מהלכים חד־צדדיים במישור הבינלאומי, ובעיקר בכל הנוגע לבית הדין הפלילי הבינלאומי, הוא חייב לייצר את נאום בר־אילן השני שלו. לא פחות.

משום שאירוע ההשבעה הוחמץ, כדאי לנתניהו לעשות זאת במסגרת דיון מדיני בכנסת, שהוא עצמו ייזום, או במסגרת נוחה יותר מבחינתו, שלא תגרום לו להסתכן בקיתונות של רותחין מימין. המסר העיקרי בנאום כזה צריך להיות, בעיניי, הכרזה מפיו על נכונות לפתוח, בכל עת ובכל מקום, בדיון עם הליגה הערבית על היוזמה הערבית שנדחתה על ידי ישראל ב־2002. הוא יוכל לומר שדיון עליה אין פירושו אימוץ כל סעיפיה, וגם אין בו משום רצון לעקוף את אש"ף, נציגו המוכר של העם הפלשתיני. דיון כזה יוכל להוביל לחידוש השיחות הישירות בין ישראל לפלשתינים, הפעם על בסיס שעקרונותיו יוסכמו מראש עם העולם הערבי. מובן שישראל תצטרך להבטיח מראש כי אם המו"מ יעלה יפה, יקימו כולן את שגרירויותיהן בירושלים, בירת ישראל.

אפשר תמיד להמעיט בחשיבותן של מילים, אבל איש לא היה יכול להתעלם מנאום בר־אילן הראשון, ואם הנאום השני יכיל את העיקרון המוצע כאן, גם את חשיבות הנאום השני לא יהיה אפשר לבטל. אם העולם הערבי ירים את הכפפה, ואם השיחות עם מדינות ערב יובילו לערעור הקואליציה, אין ספק שמפלגות המרכז־שמאל יעניקו לנתניהו את הרוב הדרוש לו להמשיך במהלך המדיני. נדמה כי מה שיקשה על הממשלה החדשה מלהתקיים אינו מספר חברי הקואליציה - כבר היו ממשלות צרות בישראל, צרות אפילו מזו - אלא הצירוף של גורמים בעלי אינטרסים שונים מאוד זה מזה, והיכולת של כל אחד מהם להכריע את גורל הממשלה בגלל קוטנה. וכאשר מדברים על מפלגות המרכז־שמאל - תיקים לא יגרמו להן להצטרף, אבל אין להן אופציה לעמוד מנגד אל מול תהליך מדיני משמעותי. אם נתניהו לא יחליט על מהלך דרמטי מסוג זה, שישפיע בבת אחת הן על המישור המדיני והן על המישור הפוליטי, הוא ייאלץ להסתפק ביום קטנות ולהתיש עצמו במירוץ אחר ח"כים סוררים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר