1. גם אחרי האליפות הזו, קשה לפצח את האגוז שנקרא פאקו אייסטרן. מצד אחד, הוא הצליח לשמור על רעב בקבוצה שנראתה בקיץ שבעה; מצד אחר, גם במשחק הערב בבלומפילד הוא שוב ניסה לשחק אותה ווייז גאי ולשחק במערך חדש, 3־4־3, כל זאת כשזהבי ואלברמן מוצהבים, ייני וגארסיה פצועים, ובמונחים של מכבי ת"א זה היה הרכב טלאים. אז מי אתה פאקו אייסטרן? גם בחודש מאי קשה לנו לקבוע. ואם לנו קשה, אז מה יגידו גולדהאר, ביין וקרויף? למנות מאמן חדש בכל קיץ זה סממן של חוסר יציבות. מצד שני, לא בטוח שפאקו זה האיש שיצליח לעמוד במשימה העליונה של תחילת העונה: להעפיל לשלב הבתים של ליגת האלופות.
2. אין ראוי יותר ממהראן ראדי לכבוש את השער שהבטיח את האליפות. גיבור עונת האליפות הראשונה שיובש העונה על הספסל, הוצב במחצית הראשונה באגף בתפקיד שמעולם לא שיחק בו. וכשעבר לשחק באמצע ראינו עד כמה התרומה שלו למשחק ההתקפה מכרעת. ולאחר שכבש שמענו גם כמה צופים שאי אפשר לקרוא להם אוהדים, מקללים אותו. וכמה טוב שאוהדים אחרים השתיקו אותם. הם לא ראויים לשחקן כזה, שלמרות כל מה שעבר עולה ונותן את כל מה שיש לו למען הקבוצה.
3. יחי ההבדל הקטן. עירוני ק"ש עברה בסוף השבוע טלטלה גדולה יותר מזו של הפועל ב"ש. פיטורי מאמן, הצבת מאמן חסר ניסיון על הקווים וחילופי האשמות דוחים בין איזי שרצקי לברק בכר. כל זה לא נראה על הדשא בבלומפילד. האורחת היתה עדיפה בחלקים נרחבים של המשחק, הירבתה לסכן את השער של חואן פאבלו והיתה ראויה לפחות לתיקו. ההופעה של האורחת בבלומפילד לימדה אותנו שוב את ההבדלים בין הקבוצה של שרצקי לזו של ברקת. מכיוון צפון מועדון בריא שמצליח לשמור על יציבות למרות הטלטלה שעבר בסוף השבוע. מכיוון דרום מועדון שנכנס להלם קרב ונראה כמו קבוצת לאומית מול מכבי חיפה בשבת. ואולי זה הלקח הכי גדול שאלונה ברקת יכולה ללמוד מאירועי השבוע האחרון. כסף גדול לא מספיק, חייבים מנהל שיודע גם מה לעשות איתו.
4. אפרופו מנהל, החודשיים הקרובים הם הקריטיים בקדנציה של יורדי קרויף. גולדהאר הביא אותו כדי לשנות דפוסי ניהול ותרבות ארגוניים ובזה הוא הצליח בגדול, ולראייה שלוש אליפויות רצופות. עכשיו הזמן שלו לעשות את קפיצת המדרגה ולהביא את המועדון לשלב הבתים של ליגת האלופות. אחרת, בשלב מסוים גם לבוס מקנדה יימאס להפסיד עשרות מיליונים מדי שנה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
