הפלייאוף התחתון הסתיים ללא הפתעות וללא דרמה

השקיעה של אשדוד בחודשים האחרונים הסתיימה בערב העצוב בבלומפילד, שחרץ באופן רשמי את גורלה. הכתובת היתה על הקיר זמן רב ועדיין התחושה היתה שהיא תצליח להשיג את הניצחון שיחלץ אותה מאימת הירידה. זה לא קרה. הנתונים היבשים היו ברורים - 15 משחקים ללא ניצחון, מאזן ביתי עלוב, יכולת כיבוש ירודה, אפס ניצחונות בפלייאוף התחתון ועוד שרשרת אירועים שסימנו את הכיוון של הקבוצה. ועדיין, התחושה היתה שחומר השחקנים שלה טוב יותר מזה של יריבותיה, שיש לה מאמן מנוסה כמו קלינגר ומועדון יציב. היה צפוי שהיא תתקשה להתרומם אחרי התבוסה הביתית המבישה להפועל פ"ת ובכל זאת אשדוד קיבלה הזדמנות נוספת ושוב פיספסה.

המשחק בבלומפילד הלך לכיוון של האורחים שהיו עדיפים על הפועל ת"א ברוב שלבי המשחק אבל כשלו שוב בפעולה הכי חשובה במשחק - לשים את הכדור ברשת. אשדוד גם סבלה מחוסר מזל במהלך של הפנדל עם הכדור שניתז לידו של סירושטיין. הפסיקה לפנדל היתה מוצדקת, אבל לא היה מקום לאדום. בעשרה שחקנים זה היה קשה יותר, אבל למרות זאת אשדוד היתה ראויה לפחות לשער אחד במחצית השנייה, לא כולל הפנדל המוחמץ של דוידוב.

הירידה היא מכה לא פשוטה לפרויקט של ג'קי בן זקן באשדוד. הבעלים עשה הרבה טעויות, בראשן התערבות היתר שלו בעניינים המקצועיים ובתחומים נוספים שחייבים להישאר בתחום אחריותו של המאמן, אבל צריך לקוות שהבעלים ימשיך לתמוך ולהשקיע בקבוצה ובמחלקת הנוער. עם כל הכבוד למתנגדיו, אני לא רואה רשימה של אנשים שעומדים בתור לרכוש את המועדון ולהשקיע בנוער. בכל מקרה, בניגוד ליורדת השנייה, הפועל פ"ת, לאשדוד יש שלד של שחקנים מקומיים שאם היא תדע לשמור עליו בעונה הבאה היא תשוב מהר לליגה הבכירה.

הפועל ת"א היא סיפור עצוב בפני עצמו. הקבוצה הנוכחית היא העתק דהוי לקבוצות הגדולות שהיו במועדון הזה. זו קבוצה משעממת, חסרת רוח חיים ועם הרבה שחקנים שלא ראויים ללבוש את החולצה האדומה. למזלה הרב היא פגשה יריבה שלא היתה מסוגלת להעניש אותה על הריפיון והאנמיות של שחקניה, אבל היא צריכה לעבור חריש עמוק אם ברצונה לשוב ולחשוב על הצמרת של הכדורגל הישראלי.

הפועל חיפה רשאית לשמוח היום. היא צברה את הנקודות שלה בשבועות האחרונים ונשארה, אבל עשתה זאת במחזור האחרון עם הרבה חסד ומעט בזכות. אם היא לא מנצחת את מכבי נתניה, שבקושי הגיעה למשחק, זה אומר הכל על האיכות של הקבוצה.