חופש הביטוי - כן; חופש השיסוי - לא

במכתב מחאה למועצת העיר חיפה יצאו כמה אמנים נגד החלטתה לבטל את המימון העירוני לתיאטרון אל־מידאן בעקבות העלאת ההצגה "הזמן המקביל". על פי המכתב, מדובר בהחלטה גזענית ובפגיעה בחופש האמנות והביטוי.

ההצגה המועלית בתיאטרון מוקדשת ל"יום האסיר הפלשתיני", המתקיים ברחבי יהודה ושומרון, בעזה, ואף בערים ערביות בישראל, וכולל תהלוכות והפגנות לצורכי הזדהות עם מחבלים ערבים הנמצאים בכלא הישראלי. על פי תקציר ההצגה, עולה הרושם כי יוצריה יצאו מגדרם כדי להלבין מחבלים ולהציגם באור חם, חיובי ואנושי, תוך כדי התעלמות מוחלטת ומכוונת מהמעשים השפלים והלא אנושיים של מרצחים אלה. כך, למשל, נכתב כי ההצגה "מנסה לחקור את פירוש היותו של אדם אסיר בכלא", ויש "ניסיון לגלות את הבן אדם באסיר, ולא את הקלישאה אשר עושה ממנו סמל וסטטיסטיקה ושוכחת שהוא בן אדם, עם סיפור חיים, רצונות וחלומות".

המשמעות - לא רק שאותם אסירים הופכים למעשה לקורבנות האמיתיים, אלא שהניסיון הישראלי לשוות להם מעשים פסולים וחמורים הוא, על פי ההצגה, "קלישאה" והופך את הקורבנות ל"סמל וסטטיסטיקה".

אין זו הפעם הראשונה שפעולות לדה־לגיטימציה ולדמוניזציה לישראל נערכות במתחם זה. כך, בשנת 2010 נערך בתיאטרון כנס שמטרתו "שיבת הפליטים הפלשתינים והמדינה הדמוקרטית החילונית בפלשתין ההיסטורית". בין השאר, נכח בכנס המרצה האנטי־ישראלי אילן פפה, המקדם בעולם חרמות נגד ישראל.

"צעד ברוטלי", "מדאיג", "מקומם" ו"מעורר שאט נפש" הן רק חלק מהטענות שהועלו נגד החלטת המועצה לבטל את מימון התיאטרון. אלא שטענות אלה מפספסות - בכוונה או שלא - את מהות הדיון. שכן לא בחופשי הביטוי עסקינן, אלא בחופש השיסוי; ולא בהתלהמות כלפי מיעוטים, אלא בסלידה כלפי מחבלים. ברור לכל כי הצגה בסגנון זה לא היתה מוצגת בשום מדינה דמוקרטית נאורה.

ברחבי המדינה מועלות הצגות שונות מגוונות, ואין מי שמבקש לצנזר אותן או להגביל את חופש הביטוי שלהן, כפי שמנסים לצייר כעת המוחים נגד הפסקת המימון. חופש הביטוי משמעותו אינו הסתה לאלימות. הוא משמש אמצעי לחברה ליברלית, ולא מטרה בפני עצמה. עובדה היא כי המדינה לא דרשה לאסור את ההצגה - ובצדק - אלא בסך הכל סירבה לממן אותה. הרי לא יעלה על הדעת שמשפחות שכולות, שחלקן נפגעו מאותן מרצחים, יממנו זאת מכיסן. אם חפצים אותם מוחים בהצגה מעין זו, יתכבדו ויממנוה מכיסם הפרטי.

כעת זמנה של מדינת ישראל לגונן על עצמה ועל אזרחיה ולחדול לאלתר, כמו מועצת העיר חיפה, מהמימון הנוסף לתיאטרון, שמועבר דרך מפעל הפיס ומשרד התרבות.