הח"כים המאיימים לא יעברו את הגבול

יו"ר מפלגת העבודה יצחק הרצוג טען אתמול כי אם המנדט להרכיב את הממשלה יעבור אליו - יוכל להרכיב קואליציה. למרות שאין בפוליטיקה דבר כזה שאין דבר כזה, אפשר להעריך ברמה גבוהה מאוד של ודאות שהרצוג טועה. ממשלה בראשות העבודה לא תוכל לקבל מנדט בכנסת הנוכחית. ממשלה כזאת מחייבת ישיבה משותפת של יאיר לפיד והחרדים - והסיכויים לכך קלושים ומטה.

במילים אחרות, אין אלטרנטיבה לקואליציית ה־61 שנתניהו הרכיב. אם הממשלה נופלת - גם אם הרצוג יקבל מנדט להרכיב ממשלה - התוצאה תהיה ככל הנראה בחירות. ההערכה הזאת היא למעשה הדבק של כל הקואליציה.

במציאות שבה כל ח"כ חשוב - התשובה לשאלה האם ניתן יהיה כך לתפקד, תקבל מענה מהר מאוד. אם האיומים של חברי הליכוד שלא להופיע להשבעת הממשלה בשל חוסר שביעות רצון מהמינוי שקיבלו אכן יתממשו - אפשר לפרק את החבילה כבר בשבוע הבא. אלא שהראשונים שישלמו על כך את המחיר יהיו אותם ח"כים עצמם.

בליכוד יש מסורת של מרד נגד ראש הממשלה, אבל רק עד גבול מסוים. מי שחוצה אותו - חברי הליכוד מראים לו את הדרך החוצה. אין ולא יהיה ח"כ שיביא במו ידיו לנפילת שלטון הליכוד ויוכל להתברג חזרה ברשימת הליכוד לכנסת.

במפלגה שהחליפה מקום המדינה ועד היום רק ארבעה מנהיגים, אין שום מקום לפגיעה במנהיג. השאלה האם כל חברי הכנסת בליכוד, כולל החדשים שבהם, מפנימים זאת, תיענה ככל הנראה בשבוע הקרוב.