ב־5 במאי 1993 הדיחו הפועל גליל עליון ופיני גרשון את מכבי ת"א בחצי גמר הפלייאוף אחרי 23 אליפויות רצופות; ב־5 במאי 2015 נותרנו עם ליגת מישור החוף.
אז מי אשם בירידה של גלבוע/גליל, אלופת 2010, לליגה הלאומית? הבוסים, ח"כ דני עטר וחיים אוחיון, שהימרו בקיץ על מאמן חדש (ברק פלג) וצעירים חסרי ניסיון ונפרדו מהאיש והאגדה עמית גל, היחיד שהכניס אנרגיות למועדון השקט מדי? או אולי זה פלג עצמו, שבחירת הזרים שלו ולאחר מכן החילופים לא תאמו את מצבה של הקבוצה והסגל הצעיר?
או אולי השחקנים, שנראו כבויים רוב העונה ולא הבינו את חומרת מצבם? או שבכלל קבוצה שמביאה בקושי מאות צופים למאבקי ירידה אין לה זכות קיום?
אבל כפי שנהוג במקומותינו, אל תהיו בטוחים שלא נראה את גלבוע/גליל בעונה הבאה בליגת העל. מבין ארבע המתמודדות לעלייה בליגה הלאומית רק אליצור קריית אתא יכולה ומסוגלת לעלות. למכבי קריית גת אין אולם מתאים, ולאליצור נתניה ולגליל עליון אין משאבים. השאלה היותר גדולה היא אם ראש המועצה החדש בגלבוע שיחליף את עטר, ירצה בכלל בקבוצת כדורסל ייצוגית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו