"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חיזבאללה מרים את הראש

,עודכן

בסיומה של מלחמת לבנון השנייה התנצל מנהיג ארגון חיזבאללה, חסן נסראללה, בפני בני עדתו השיעים בלבנון על שגרר אותם למלחמה בישראל. "אילו הייתי יודע כי בתגובה לחטיפת והרג חייליה, תצא ישראל למלחמה", הסביר נסראללה, "לא הייתי מורה לבצע את החטיפה". מאז עמד בהתנצלותו ושמר מכל משמר על השקט לאורך גבול הצפון.

לא עוד. במהלך השנה האחרונה התחולל שינוי אסטרטגי במציאות שלאורך הגבול הישראלי-לבנוני־סורי. שינוי זה אינו נעוץ בהכרח בהחלטה שקיבל נסראללה ליזום מלחמה עם ישראל. נהפוך הוא, נראה כי הוא עדיין אינו מעונין במלחמה זו ויעדיף להימנע ממנה אם אפשר. מהות השינוי היא כי בניגוד לתשע השנים האחרונות, נסראללה אינו נרתע יותר מאפשרות של מלחמה ומוכן ליטול סיכונים שעלולים לגרור אותו ואת ישראל להתלקחות מחודשת. וכך, בפרפראזה על דבריו לאחר מלחמת לבנון השנייה, המסר של נסראללה כיום הוא: גם אם אדע שמהלכיי עלולים להביא למלחמה, אני נכון ליטול את הסיכון ולדרדר את האזור למלחמה.

נראה אפוא כי השנים שחלפו היקהו את זיכרונו של נסראללה, השכיחו ממנו את פגעי המלחמה הקודמת, ואולי גם השיבו לו את ביטחונו העצמי שאבד לו. אפשר גם שדווקא בשל חולשתו - מבית, מול יריביו הפוליטיים בלבנון ומחוץ, מול המורדים בסוריה, שם שקע במעורבות במלחמת אזרחים עקובה מדם וללא הכרעה - הוא חש כי עליו להעיז פנים ולהימנע מאיפוק, מחשש פן ישראל תפרש איפוק זה כחולשה. אגב, שקיעתו של חיזבאללה בבוץ הסורי לא פגמה במידת הנחישות שלו להתעמת עם ישראל. נהפוך הוא, הארגון רכש ניסיון מבצעי יקר ערך ולוחמיו ומפקדיו קיבלו ביטחון עצמי.

ניצנים לשינוי בעמדתו של נסראללה ניכרו כבר לפני שלוש שנים, עת הורה על ביצוע פיגוע הטרור נגד התיירים הישראלים בבורגס שבבולגריה. אבל במהלך השנה האחרונה הלכה והתבהרה עוד יותר הכתובת על הקיר. זאת, באמצעות שורה של פיגועים שביצע חיזבאללה נגד כוחות צה"ל לאורך הגבול, תחילה מטעני חבלה שהטמין ולבסוף ירי מטווח קצר בחודש ינואר האחרון לעבר סיור של צה"ל על גדר הגבול. על כל אלו קיבל נסראללה, בקולו שלו, אחריות מלאה.

אירועי השבועות האחרונים לאורך גבולה הצפוני של ישראל מלמדים על עליית מדרגה נוספת במתח. לכאורה, מדובר ברצף של תקריות שאינן בהכרח קשורות זו בזו, ובכל זאת עובדה היא כי ברוב המקרים מוליכים החוטים אל ארגון חיזבאללה - בין שמדובר במשלוחי נשק המיועדים לארגון שהותקפו בידי ישראל על אדמת סוריה, ובין שמדובר במחבלים סורים מהכפרים הדרוזיים שלאורך הגבול שחוסלו בשעה שניסו לחדור לשטח ישראל, בהשראה ואולי בעידוד של חיזבאללה.

יתר על כן, לאורך שנים נמנע חיזבאללה מלהגיב על מהלכיה של ישראל בסוריה, מתוך גישה הגורסת שעליו למקד עצמו בלבנון ולהניח למשטר הסורי להגיב, אם ירצה, לפעולותיה של ישראל. יש להניח גם כי חיזבאללה ידע כי יתקשה להסביר לציבור בלבנון מדוע הוא גורר אותו לעימות עם ישראל בעבורו של בשאר אל־אסד. אבל לא עוד. מעורבותו הגוברת של הארגון בנעשה בסוריה הפכה אותו בראייתו גם למחויב ללוחמיו של הארגון המצויים בסוריה, לאמצעי הלחימה שלו שעושים את דרכם מסוריה ללבנון, ואולי בעתיד תהפוך אותו למחויב גם להגן על בשאר אל־אסד מפניה של ישראל. מחויבות זו פירושה האפשרי הוא תגובה לכל מהלך ישראלי במרחב הסורי, דבר שממנו נמנע הארגון עד כה ושיגרור תגובה ישראלית קשה. שהרי ישראל אינה יכולה להניח לארגון להגביל את חופש הפעולה שלו במרחב הסורי.

המעורבות הגוברת של חיזבאללה בנעשה לאורך הגבול הישראלי־סורי, וכן ההעזה הגוברת שלו מול ישראל, עשויות ללמד כי הספירה לאחור לקראת סבב לחימה נוסף כבר בעיצומה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

פרופ' אייל זיסר

פרופ' אייל זיסר הוא מומחה למזה"ת ואפריקה וסגן הרקטור באוניברסיטת תל אביב

כדאילהכיר