"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המתח גובר בחזית הצפונית

,עודכן

תקיפת אמצעי הלחימה שמיוחסת לחיל האוויר מחזירה את הדילמה לחיזבאללה: לראשונה מאז סבב הלחימה, שהתפתח בצפון לאחר חיסולו של קצין המבצעים המיוחדים של הארגון, ג'יהאד מורנייה, נדרשים בלבנון להחליט איך להגיב לפעולההמיוחסת לישראל.

בעבר התחייב חסן נסראללה כי ארגונו יגיב לא רק על תקיפות ישראליות שיבוצעו בשטח לבנון, אלא גם על כאלה שיהיו על אדמה סורית. על פי פרסומי התקשורת הערבית, התקיפה אתמול בוצעה אמנם בצד הסורי של הגבול, סמוך לאל־קלמון, אולם אם יישאר חיזבאללה נאמן להצהרותיו -תיתכן תגובה.

עד כה נזהר הארגון לא להבעיר את הגבול, ותגובותיו - גם לאחר פיצוץ מתקן ההאזנה באוקטובר, שבו נהרג אחד מפעיליו וגם לאחר חיסול מורנייה - היו מדודות, ורוכזו בעיקר בגיזרת הר דב והחרמון.

אפשר שזה גם יהיה המקרה כעת: ירי רקטות או הפעלת מטען לעבר כוח ישראלי כדי לצאת ידי תגובה, אך בלי לשבור את הכלים, ועל צה"ל להקפיד לא לספק לחיזבאללה מטרות נוחות לפגיעה.

גם אם כך יהיה, אי אפשר להתעלם מהמתח שגובר לאיטו בחזית הצפונית. ראש הממשלה ושר הביטחון התבטאו באחרונה מפורשות על האצת מאמצי החימוש של חיזבאללה מצד איראן, והדברים הועלו כאזהרה גם בפגישות שקוימו עם נציגי ממשלות זרות.

נראה כי חלק מהאמל"ח נועד למלא מחדש את מחסני הארגון שהתרוקנו במהלך מלחמת האזרחים בסוריה, אבל סביר שהוא כולל גם נשק אסטרטגי שמיועד למערכה עתידית מול ישראל.

באזור שהותקף מוצבת חטיבת טילי קרקע־קרקע סורית, ואם להסתמך על הדיווחים הזרים - לא מן הנמנע שהתקיפה בוצעה ערב העברת מקצת הטילים או הרקטות ללבנון.

בישראל התחייבו בעבר לא לאפשר העברת אמל"ח מתקדם לחיזבאללה, ובשנתיים האחרונות אף יוחסו לישראל כמה תקיפות דומות. אפשר להעריך שלמרות המעקב והפעילות הישראלית, הצליח חיזבאללה להכניס ללבנון משלוחי נשק, ובהם רקטות מדויקות ומערכת נגד מטוסים וספינות.

בהנחה שהמדיניות הישראלית לא תשתנה, ושגם חיזבאללה יישאר נאמן למאמצי ההתחמשות שלו וגם להצהרותיו ויגיב, יישארו הנפצים בשטח, בוודאי על רקע המאמץ שמשקיע חיזבאללה בהעתקת הלחימה גם לגיזרת הגולן.

לשני הצדדים אמנם אין כעת אינטרס מובהק בהסלמה, אבל חובה לוודא שאירוע בודד והתגובה לו לא יוצאים מכלל שליטה ומכניסים את הצפון לסחרור מסוכן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

יואב לימור

פרשן צבאי

כדאילהכיר