נחישות מול שליחי האייתולות
"מצפון תיפתח הרעה"? אולי מדרום תיפתח הרעה? בירי רקטות של חמאס מעזה לישראל או במעבר של טילים מסוריה ללבנון, בתיאום, אם לאו? זה חשוב. זה מעניין. חייב להילמד. אבל התגובה הישראלית - צריכה להיות - אחת, ואין ממנה חריגות אלא בנסיבות מיוחדות: מה שנפתח ייסגר מייד. אין ארוחות חינם ואין ירי חד־צדדי.
התפיסה מחייבת הבהרה: ברור כי ייתכנו מקרים שבהם ירי לעבר ישראל לא ייענה מייד, וייתכן שאפילו יחלוף ללא תגובה. אך אלה נסיבות כה נדירות וכה חד־פעמיות וכה בלתי סבירות, שהן יותר תיאורטיות ממעשיות, אפשריות. יש להזכיר אותן כדי להבהיר שדבר אינו אוטומטי ורובוטי. אך לא בפועל.
על ירי רקטות דליל מעזה הגיבה ישראל באש בעוצמה נמוכה. משלוח טילים שראשיתו באיראן עושה דרכו מסוריה ללבנון, השמיד לטענתם חיל האוויר - לפי דיווחים זרים - סמוך לדמשק. זו תמיד מדיניות נכונה, ובעיקר עתה.
בשני האירועים ובדומים להם מדובר באלימות לוחמנית שמקורה באייתוללות. דווקא כאשר הממשל האמריקני קרוב להסכם עם איראן בנושא הגרעיני ומתעלם מחרדת רוב העולם מפניו - חשוב להפגין בפועל כי אין במגמה זו כדי להחליש את הנחישות הישראלית.
ישראל התחייבה ללחום במעבר נשק כזה לחיזבאללה או להגיב על ירי מתחום שהוא בשליטה בלעדית של חמאס - שני ארגונים הניזונים מאספקה איראנית - ואסור שייראה שמא היא נרתעת. זה לא. מה שהיה הוא שיהיה, ואולי אפילו בעצימות גוברת.
ברצועת עזה הדברים ברורים. אם חמאס טוען שלא כוחותיו ירו לעבר ישראל, עליו להתערב למנוע מעשים כאלה מטעם ארגונים אחרים ברצועה. יש בכוחו לעשות כן. תקיפה ישראלית אפילו מסייעת לחמאס להסביר לנתיניו מדוע פעל נגד ארגוני טרור המתעלמים מהמרות המרכזית שלו.
אל מול חיזבאללה אין אפילו טיעון כי הנשק נועד לטרור של אזובי הקיר. אין בגיזרה הצפונית ארגונים כאלה, המקבלים סיוע ישיר מאיראן. לפיכך מדובר בהתחמשותו של חסן נסראללה, והפגיעה המסכלת בו היא יותר מלגיטימית. בוודאי כשהיא נשענת על קשר מסוכן עם טהרן.
הפעילות הצבאית המיוחסת לישראל לא נועדה לפתור את הבעיה. גם אינה יכולה. היא בסך הכל סידרת תקיפות מתמשכת המיוחסת לישראל - לפי אותם פרסומים בתקשורת הזרה - לשמירת הסטטוס־קוו במחסני הרקטות של ארגון הטרור הגדול.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו