זוועת השואה נמצאת בפרטים

היום שושנה צדיקוב כבר לא תופיע בפני תלמידי חטיבת הביניים הקרובה לביתה שברעננה. היא לא תעמוד בפני הצעירים, שבגילם היתה כשהוציאו אותה בצרחות "אראוס" מהבית. "העמיסו את כל הצעירים, צעירים, ממש בגילכם, בגיל 12, 16...", נהגה לספר בכל שנה לתלמידים המרותקים. והיא כבר לא תספר איך עד היום היא שומעת את אמא צועקת לה, "תשמרי על סבינה", אחותה הצעירה, בת כ־12. איך ביום אחד למדה שהחיים החדשים נעים בין ה"אוגולניק" - הביתן שלתוכו דחסו אותם, ה"פריצ'ט" - דרגשי הקומות מעץ חשוף שעליהם ישנים בצפיפות, ה"אפל" - מפקד הספירה שבו בכל יום שולחים אותך "לינקס" - שמאלה, או "רכס" - ימינה. ואיך הצליחה לשרוד עם סבינה את מחנה־העבודה־עד־מוות סקרז'יסקו קמיינה, עם פרוסת לחם יומית, כשכל כיכר מחולקת בדיוק לעשרה פיות מורעבים.

במפעל להכנת תחמושת שבסקרז'יסקו התייחסו לאנשים בערך כמו שאנחנו מתייחסים לשקיות ניילון המושלכות למחזורית. עבודה אינסופית בחומרים שהורגים אותך. מי שנחלש מועבר ל"וורק C", שבו עובדים עם אבקת "פיקרין" שקוצבת את ימיך לכל היותר לשלושה חודשי ייסורים, שבמהלכם אתה הופך ליצור ששיערו הדליל אדמדם או ירקרק, פניו וציפורניו צהובות והגוף נרקב חי.

סקרז'יסקו קמיינה הוא עוד סיפור שואה זוועתי מתוך מסכת ההשמדה של העם היהודי, מבית היוצר של המשטר הנאצי ובשיתוף פעולה נלהב של בני עמים רבים כגון אוקראינה (כ־900 אלף), ליטא (כ־200 אלף), הונגריה (כ־570 אלף), רומניה (כ287 אלף) וכמובן, פולין (3 מיליון).

וחובה עלינו לחזור ולספר את סיפורו לפרטי פרטיו, כמו גם את סיפורי המחנות האחרים ואת סיפורי יוזמות ההרג המקומיות, שהובילו לשריפת מאות יהודי כפר זה או אחר בבית הכנסת או באסם כלשהו. וחובה שנכיר אנו והדורות שאחרינו את עומק השנאה והאכזריות ואת הקלות הבלתי נסבלת להרוג יהודי. וחובה שנדע שההיטמעות בתוכם לא הועילה, וגם לא ההזדהות המוחלטת עם המדינה, ואפילו שירות צבאי בחזית מתוך פטריוטיות במלחמה שקדמה לא הציל את הלוחמים הגאים.

חשוב שנלמד וננחיל את פרטי הפרטים בייחוד היום, כשמצד אחד יש מי שהופכים את גרמניה למילקי יותר זול ואת שווארצוואלד לאתר המציע שלוש דרכים לתיירות, בלי שום מילה על השואה, ומצד אחר יש בתוכנו המגנים ומבזים את מי שהסיפור צרוב בנשמתו, והוא מתבונן בפיכחון על העולם ומאיר את פניהם של מי שקמים עלינו לכלותנו.

שושנה צדיקוב, שידעה להעביר סיפור המורכב מעובדות היסטוריות וטכניות לצד רגשות, תחושות ומחשבות, כבר לא תעמוד בפני התלמידים כעדות חיה לגבורת ההישרדות מול חיית האדם ומכונת ההשמדה. בדרכה שלה היתה נחושה שלא לאפשר להשתמש בדיון בשואה כבסיס לדיון ב"הכלת האחר". מי שעורך ולו קצה קצה של השוואה, אמרה בסערת נפש, קובר אותנו שוב ומעניק ניצחון לצורר.

לפני כחודשיים הלכה לעולמה. בכל 45 דקות נפטר ניצול שואה. יותר מאלף ניצולי שואה נפטרים בכל חודש. התמונה השלמה מורכבת מפרטי פרטיה. חובתנו להעמיק בפרטים ולהילחם עד חורמה בניסיון להשוות. יהי זכרה, זכרם, ברוך.